ארכיון חודשי: יוני 2008

לא רוצה לשתף בפייסבוק!! מחאה!

 

כהרגלם בקודש בתקופה אחרונה, תפוז החליטו להוסיף עוד פיצ`ר בלתי דרוש לבלוגים, הפעם זה "שתף בפייסבוק".
 
כמובן, ששוב הבלוגיה קרסה לכמה שעות וסבלנו מתופעות שונות ומגוונות כגון העדר התראות, עליית חלק מהרשומה מעל להדר של הבלוג וכד`, אבל ניחא כבר התרגלנו לתקלות החוזרות והנשנות עד כדי יאוש.
 
מה שמעצבן אותי בצורות קשות, שאף אחד בתפוז לא חשב לשאול אותי או אתכם אם אני בכלל חברה בפייסבוק, אם אני מעוניינת לשתף מישהו מהאתר הזה או אם אני חפצה לתת גישה וקישור לאתר הזה בהינף קליק.
 
ואני לא!
 
אני לא צריכה פרסום מהסוג הזה ובטח ובטח לא באתר שאין לי הערכה אליו.
 
כמי שבוחרת את הקישורים שלה בקפדנות, אני לא מעוניינת שתפוז ישתלו לי קישורים לאתרים מיותרים.
 
כמו שפלאשס כתבה, עוד מעט הם גם ישתלו לי קישור לבלוגים של בעלי עיניין, לבלוגים של ספונסרים ואולי לבלוגים שהם חפצים ביקרם מעבר לפרסומות שנכפו עלי, אבל זה מובן.
 
מה גם שאין אפשרות לבחור אם הכפתור יופיע או לא.
 
בתקופה האחרונה אנחנו חווים כאן קריסות חוזרות ונשנות של הפלטפורמה שפעם היתה בית עבורנו. רבים התיאשו ונטשו את המערכה. אחרים כותבים באופן דליל ביותר.
 
הכביכול שיפורים שתפוז כופים עלינו, לא מובילים לשום מקום.
 
עכשיו הם גם כיערו לי את הבלוג ולכל אלה שיש להם 3 עמודות בבלוג, כי הוגה הכפתור הגאוני, לא חשב לרגע שאין מקום לכפתור בשורה אחת עם האהבתי היט שמיט שלפני יומיים וחצי עידכנו לנו.
 
נקעה נפשי!! ואני קוראת די להתערב לנו בניהול הבלוג ובעיצובו. די לחשוב על דרכים מטופשות לקדם בלוגים בלי שהם באמת יקודמו.
 
יש מספיק באגים ותקלות שצריכים לתקן.
 
לפני שמוסיפים עוד כפתור צריכים לדאוג :
 
 לתקן את מערכת ההתראות , שלא מוציאה התראה בחלק מהבלוגים.
 
 לתקן את טופס הרשומה, שלעיתים נדפק וגורם לתקלות שונות ומשונות כמו אי תצוגת תמונות שברשומה או דפיקת השקיפות של הבלוג.
 
 לתקן את העובדה שהמערכת לפעמים לא שומרת את הפוסטים.
 
 לתקן את הבעיה שלפעמים טופס התגובה לא עולה.
 
 לתקן את הבעיה שזורקת את התגובה.
 
 לתקן את דף הבלוגיה "החדשני"
 
יש עוד הרבה שיפורים שביקשנו עוד לפני שמכניסים את כפתור שתף בפייסבוק. עוד מעט יהיה שתף במסנג`ר, שתף באיסיקיו ולבסוף נשתף בחשבון הבנק שלנו.
 
אני קוראת לכל הבלוגרים הותיקים והחדשים שאכפת להם מהמערכת הזו, להצטרף למחאה ליצירת פלטפורמה טובה יותר עבורנו ולהשבת עטרה ליושנה! אם נפעל ביחד אולי נצליח לתקן!
 
* * *
 
רק  ביחד נצליח כולנו להזיז משהו בבלוגיה!!!
 
*
הרשומה העתקה מהבלוג של סיון וברשותה
 
 
 
*
סוכנות הידיעות AP דרשה מבלוג פרטי להוריד קישורים לכתבות שלהם

 
 
ואיך אני אדע מי קישר לבלוגים שלי שאולכ לבקשו להוריד???

עצרו את כל השעונים, מאת וו. ה. אודן

 
עצרו את כל השעונים, נתקו את הטלפון,
שתקו כלבים נובחים שלופי לשון,
השקיטו פסנתר ותופים, תנו לדממה כבוד,
הביאו את ארון הקבורה והרשו-נא לאבל לבוא.

קראו למטוסים לעוף מעל לראשינו,
ולצייר בשמיים שתי מילים: הוא איננו.
קשרו סרט אבל על צוארי היונים בכיכרות,
ולשוטרי התנועה, לבשו כפפות שחורות.

הוא היה הצפון שלי, מזרח ומערב,
יום החול שלי, ימי החג, אביב וסתיו,
הוא היה השיר, הירח, וכל כוכב אשר ראיתי
חשבתי שנאהב לנצח, וטעיתי.

מי צריך עכשיו כוכבים. כבו אותם.
כסו את השמש, ואת הירח גם.
רוקנו את האוקינוס, עקרו את היערות,
כי מעכשיו שום טוב כבר לא יכול לקרות.

 
                                                                         תרגום: יונתן גפן
המקור:
 

Funeral Blues /Wystan Hugh Auden

Stop all the clocks, cut off the telephone,
Prevent the dog from barking with a juicy bone.
Silence the pianos and with muffled drum
Bring out the coffin, let the mourners come.

Let aeroplanes circle moaning overhead
Scribbling on the sky the message He is Dead,
Put crépe bows round the white necks of the public doves,
Let the traffic policemen wear black cotton gloves.

He was my North, my South, my East and West,
My working week and my Sunday rest,
My noon, my midnight, my talk, my song,
I thought that love would last forever: `I was wrong`

The stars are not wanted now, put out every one;
Pack up the moon and dismantle the sun;
Pour away the ocean and sweep up the wood.
For nothing now can ever come to any good

 
הרגע סיימתי לצפות בסרט "ארבע חתונות ולוויה אחת" 
לא יכולתי שלא לדמוע למול השיר הזה.
 
 
 
*
 
הערב אחרי פרסום הרשומה שמעתי על פטירתו של הדוד של חברתי – מאי8 
מקדישה לה ולזכרו את הרשומה.

התפוז בזיוף מתמשך…

 
מהמצלמה המשוטטת שלי, שלא הצליחה לצאת לאורו של התפוז…
 

מפה ומשם….

 
 
 
חוטמית באבו גוש
 
 
"מי מכיר את האיש שבקיר…" (תל אביב-קיר המוזיאון)
 
 
תראו מה יוצא מתוך קרני האיל של קדישמן (פסל עקדת יצחק רחבת המוזיאון)
"השמוק" של הקריה! 
 
 
"מתוק לי מתוק לי"
 
 
מביט עלינו  מלמעלה – פסול סביבתי ערן שקין
 
 
 מישהו פה היה רעב… (על המדרגות לרחבת המוזיאון)
 
 
 ראי ראי, מי השנדליר הכי יפה בעיר?
 
 
 איפה רז??? הלך לאיבוד…
 
 
 הפמוטים של אמא
 
 

מטעם לשבת – קשואים ממלואים א-לה רשף

 
השבוע הבת שלי בבית וכמו שכתבתי לדוריתה, הזדמנות פז להכין ממולאים.
תכננתי קישואים צמחוניים שהכלות שלי אוהבות, אבל עדי ביקשה עם בשר… ומי לא יענה לבקשתה של הבת הנמצאת בהפוגה מהקסאמים.

לבקשתה של דוריתה, הכל מצולם ומתועד.

מתחילים עם טיגון בצל

מוסיפים חמוציות מיובשות

מישמיש מיובש חתוך לקוביות

 שני גזרים מגורדים על פומפיה גסה וצנוברים

 טיגון קצר

מוסיפים את התוכן של שני קישואים שרוקנו (קצוץ דק) 

 וחצי כוס אורז לסיר לעשר דקות פלוס מינוס

 בנתיים, בשר עוף טחון מחכה בקערה

לעיסה המוכנה, מערבבים הכל יחד

וממלאים את הקישואים.

 קוצצים שוב בצל אחד, כמה גלדי שום

ומטגנים במעט שמן באותו הסיר

 

 אחרי טיגון קל

מוספים שתי קופסאות רסק עגבניות קטנות

כוס מים

 ולימון סחוט אחד.

מוסיפים עוד כוס מים ושתי כפות סוכר

מביאים לרתיחה

מעמידים את הקישואים בסיר ממלאים מים עד שהם מכסים כמעט את כל הקישואים.

 

 

 מרתיחים, ולאחר מכן מורידים את האש לחום בינוני ומבשלים 40 דקות.

מאחר ונשאר לי קצת מהבשר, הוספתי לו חלמון אחד הכנתי כדורי בשר והוספתי לסיר.

 יצא מעדן!

*

כשאני מכינה את זה ללא בשר, אני שמה כוס וחצי אורז, וכל היתר אותו דבר.

שבת שלום לכם

הפסקת אש?!

 
 
הפסקת אש – הבת שלי סקפטית,
אני לא מאמינה שזה יחזיק מעמד יותר מכמה ימים, אם בכלל.
כגודל הציפיות, כך הכל יתפוצץ בפנים עם עוד ועוד קאסמים.
 
נגמר הסמסטר ואנחנו עכשו בתקופת המבחנים
אתמול בערב עד שהיא הלכה לישון, ניסתה ללמוד בין "צבע אדום" אחד לשני, שבע פעמים. אחר כך גם מצפים מהסטודנטים האלה להצליח במבחני סיום השנה.
 
כשהלכה כבר לישון, כל פעם שעמדה להרדם שמעה "צבע אדום" פקחה עיניים וכלום.
לילה שלם נסיונות שינה שהופרו כל פעם כשכמעט כבר נרדמה עם הצבע האדום שבדמיונה.
הבוקר הגיעה ללא שינה, בתשע בבוקר, לבחינה בפסיכולוגיה. בעינים נפוחות ושורות מתושתשות מחוסר שינה ענתה על המבחן.
על התוצאות לא כדאי לחשוב בכלל.
 
האמירה שכל תושבי "עוטף עזה" הם פגועי חרדה, קורמת עור וגידים מול עיני, ואני לא יודעת איך לעזור.
ללכת עכשו לטיפול, לא בא בחשבון – מבחנים, מבחנים, מבחנים, עד סוף יולי
דיברתי עם הפסיכולוגית שלי שמציעה לה לקחת לתקופה קצרה כדור הרגעה לפני השינה, אחרת היא לא תחזיק מעמד בבחינות.
מחר אני אלך לרופאה שלי לקחת כדורים ולנסות לראות אם זה יעזור לה.
 
מה אגיד ומה אומר?
ילדה בת 26 סובלת מנדודי שינה…
אני לא רוצה לחשוב בכלל איזו השפעה ארוכת טווח יהיה למצב הזה בחייה.
האם תהיה אמא חרדתית?
האם תהיה אדם חרדתי?
האִם, האִם והאִם…
עד עכשו היה נדמה שהיא מתמודדת די טוב עם המצב, והנה המתח הכפול של בחינות והמצב הביטחוני כנראה גדול משאת…
 
לי זה עושה לחץ בבית החזה
אוףףףףףףףףףףף
 
 
 
מאמר קצר מתוך וואלה בריאות

מי יש לו ריבה כזאת… מקדש לדוריתה

 
 
בעקבות רשומת הריבה של דוריתה החלטתי גם אני להכין ריבה
לקחתי את כל הפרות שהיו בדרך לפח – שסק, אפרסקים, מלון, תפוח, מישמיש (שילוב מטורף, אבל חשבתי לעצמי, מה יכול להיות רע?!) והכנסתי לסיר
 
כבר לפחות עשרים שנה שלא עשיתי ריבה
 
 
יצא משהו
 
 
ללקק את האצבעות!
 
הסרטים והצילומים הם לכבודה של דוריתה
"האמא של הכלה"
הכי יפה על פני היוניברס