ארכיון חודשי: פברואר 2010

שעת הצוענים

אחרי יום ארוך ומעלף [עליו עוד אכתוב פעם] הגענו לטיביליסי – עיר הבירה.

From חגיגת הצוענים

לאחר שהתמקמנו במלון בוטיק קטן במרכז העיר, יצאנו לארוחת ערב בבית מקומי. מהרגע שהגעתי לשם, אפפה אותי תחושה שאני ניצבת בסרט "חגיגת הצוענים". המראות, האוירה והמוסיקה המקומית שֲתלו אותי ממש לתוך סצינה מהסרט.

From חגיגת הצוענים

העליבות פשה בכל, אבל הירוק המצמח מחפה ומסתיר מעט

From חגיגת הצוענים

"הארמון" מזכוכית של האוליגרך מספר אחד בגאורגיה, משקיף על העליבות מלמעלה. כמו שכבר הזכרתי בפעמים קודמות. גאורגיה ארץ של קצות.

הבית בנוי בצורה של חצר איטלקית וגרים בה בהרמוניה מספר משפחות. המבנה בנוי סביב חצר מרכזית ומרפסת המשקיפה אל החצר בה מתוחים חבלי כביסה ודלתות הדירות שבקומת החצר.

From חגיגת הצוענים

אני עולה אל הקומה העליונה

From חגיגת הצוענים

מבט קצר אל החצר, מציג לראווה ולתאווה את השולחן המפואר שנערך לכבודנו במרכזה

From חגיגת הצוענים

בין חבל כביסה אחד

From חגיגת הצוענים

למשניהו [זה שהמתוח מעל למרצדס המבריקה].

From חגיגת הצוענים

שכן מעיף מבט סקרן אל החצר הערוכה המתמלאת אורחות רעשניות

From חגיגת הצוענים

הצבע מתקלף וערימות גרוטאות מונחות בכל מקום

From חגיגת הצוענים

רצפת העץ הזו ידעה ימים יפים יותר…

From חגיגת הצוענים

אני יורדת אל שולחן הסעודה שבראשו יושב ארמני חביב המַעֲרֶה לתוכו מהייש המקומי

מה לא היה שם?

From חגיגת הצוענים

סוג של חביתיות, ממלואות גבינה

From חגיגת הצוענים

עוד סוג של חצ'פורי

From חגיגת הצוענים

ירקות ממולאים, הטעימים שאכלתי מימי

From חגיגת הצוענים

מעדנים בלי די, עוד ועוד ועוד אוכל נערם על השולחן. אין ספק שהגאורגים הם המארחים הנדיבים ביותר שקיימים עלי אדמות.

From חגיגת הצוענים

ילדי המארחים שרו לנו שירים עם פטריוטיים מקומיים

העיניים לא שבעות מהמראות הסותרים

From חגיגת הצוענים

פינה ירוקה

From חגיגת הצוענים

בחצר העלובה

From חגיגת הצוענים

הארמני החביב, שהתאהב בסיון מהרגע ששם עליה את עיניו, מביא גיטרה מנגן ושר לה ולנו שירים

From חגיגת הצוענים

המקפיצים את הבנות והן פוצחות בריקוד עם המארחים עד לשעות הדי מאוחרות

From חגיגת הצוענים

בדרך חזרה למלון אנחנו עוברים ליד בנין העיריה המואר של טביליסי. אני מעבירה שיחה עם דינה, המארחת שלנו, שמפצחת לי את "סוד" המרצדס שחנתה בלב החצר.

בגאורגיה, חלק גדול מהמכוניות מוברחות, המחירים שלהם מאוד זולים [יחסית]. אין מיסים, אין ביטוח, לא צריך להיות מליונר כדי לקנות זה סוג של רכב, אם יש לך עבודה מסודרת, ומשכורת יפה [אנשי הצבא והמשטרה כדוגמא] מכונית שכזו בהשיג ידך. לכן על הכבישים ובתוך הערים ליד בתים מטים ליפול, ניתן לראות מן מראות "בלתי אפשריים" שכאלה, לצד מכוניות לאדה משנת תרפפ"ו.  עשית תאונה, הלך האוטו אין על כך פיצוי, גם לא על פגיעות גוף… קונים חדש ואם חלילה נפצעת, אם אין לך כסף, הטיפול שתקבל מינימאלי – אין שם ביטוח בריאות בסיסי.

יום מלא וגדוש מסתיים לו בחגיגה צוענית שלעולם לא תשכח.

.

מודעות פרסומת