ארכיון חודשי: יולי 2008

ערום על החוף

 
אחרי שדוריתה וסיון הראו לכם פרק מהסדנא של אתמול בערב
הייתי חייבת ליישר איתן קו ולהביא לכם גם את הזוית  שלי
לארבע דוגמניות ערום
וים…
 
(לחיצה על התמונות תגדיל את ההנאה)
 
הראשונה 
ארוכת השיער שהיה בה משהו מן "המדונה" בעיני
 
 
 
 
 
 
 
 
  
השניה
יש בה משהו כובש שלא הצלחתי להגדיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
השלישית, היתה היפה בינהן
יש בה משהו מהיופי של פעם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחרונה קצוצת השיער
היה בה משהו נוקשה מעט בעיני
אבל היה לה משהו אחר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
את המאניה הגברית שליוותה את היום הזה
סיוי סכמה בדרך מצויינת
אני חושבת שאני כמו דוריתה
נהנתי מאוד מהחוויה
אבל
הבנתי את הפרנציפ
 

מוסיקה ברגלים יחפות

 
בחג שבועות ביליתי בחגיגות המוסיקה באבו גוש
את פנינו קיבל המראה היפה של המבנים המקומיים
  
 
 
המנזר
 
התחלנו את היום בפינה המערבית עם "בימת האופרה"
באריות ודואטים מאריות מפורסמות, מחזות זמר ושירים איטלקיים
 
 
 
שיראל דשבסקי (סופרן)
 
 
 
מנוחת הזמרת
 
 
יקטרינה צ`פלב (סופרן)
  
 
"אוסולה מיו" – נוסף גם הזמר דמיטרי סמיונוב (טנור)
 
הקהל גדש את הכסאות
 ואת
 
 
הדשא
"כמה כייף לשכב באופרה על הגב"
 
 
וכמה כייף 
 
 
 
לשמוע אריָה מתחת לעץ ולאכול מגנום
 
 מבט קל מסביב מביא אותנו אל מראות האזור
 
הרי ירושלים
 
 
שולחן שבור רגל
 
הוא, מצלם את אהובתו על רקע הנוף
 
 
צילום מימין 
 
 
צילום משמאל 
  
 
פינת מחמד
 
*  
עוברים אל הפטיו
 
 
 
 
  
 
 היֹה היה פנס…
 
מאזינים לאנסמבל הגברים
 
 
 
"12 טונים" בניצוח אלכס אשד
 
 
כאן היתה צריכה לעמוד נערה יפת מראה
כי הם שרים ממש מתחת לחלון (וליריעת הצל)
 
 
מאזינים
 
 
 ברגלים יחפות
 
 
בעמידה 
 
 
 איזה יופי של עמודים
לא כמו אלה של אמץ
אבל גם כך, זה לא רע בכלל
 
*
 
חוזרים לפינה המערבית לשיא
אמיל אייבינדר ולהקת נגנים
 
 
 

 
 
  
 
 
 
 ללהקה קהל מעריצים קבוע שהגיע כמעט יום יום כדי לשמוע אותם, בוקר ואחר צהרים
 
במקום להכביר במילים
הקשיבו
 
 
 
 
לידי יושבת ומאזינה בהנאה
 
 
יד ענוגה…
 
כשממולינו עומד וניצב לו
 
 
 
עץ מרוט
 
בדרך למגרש החניה אנחנו פוגשים
 
 
באדנית צבעונית
 
 
 
בעץ עם פריחת פעמונים יפיפה (להגדיל)
שאין לי מושג מהו
 
 
 
 
 בחוטמיות
  
 ובדוכני היריד הצבעוניים
 
 
חרוזים חייתיים
 
 
 
זהירות – קוברה!
 
 
כלי אמייל כמו שהיו פעם, כשהיינו ילדים…
 
 
 קנקן של ג`ירפות
  
 
 
ופינת חמד, לסיום
 
 ותודה שבחרתם "תורשף"
 
 

כך מבלים בקיץ אצל סבתא

 
התקנאתי בסיון שעושה לילדים שלה בריכה
בשישבת התארחו אצלי שני נכדי הגדולים.
בחום המטורף לצאת מהבית לא עלה על דעתי.
מה טוב יותר מלשחק במים בבריכה אדומה אצלי על המרפסת?!
 
 
 
 
 
 
 
די מהר החליט הגדול (בן חמש) שערוץ הילדים יותר מרתק מהבריכה
הקטנצ`יק, שקם בבוקר עם חום, העסיק את עצמו בבריכה קרוב לשעתים, מה  שהיה מעולה להורדת החום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנסה לתפוס קצת מים…
 
 
 
 
 אחר הצהרים, כשהתקרר מעט (כאילו) לא עמדתי בפני הרצון שלהם ללכת למגרש המשחקים
 
    
 
 
 
 מציצים אל תוך המגלשה… (הבן שלי והחברה שלו)
 
 
 
 
 
 הצל  והילד (הדוד והאחיין)
 
 
 
 את זאת אני מאוד אוהבת למרות שהיא נגד השמש
 
*
בלילה, הם שבו לביתם בשלום, עד לפעם הבאה.
 

ביום הזה…

 
 
 
 
ביום הזה מרכינה ראש
עם המשפחות
 

מַשֶּׁהוּ בִּי נֶחְשַׁךְ – קינה

 

נָעָה בֵּין הֵדִים

שַׁבְרִירֵי מַרְאוֹת

נִשְׁבָּרִים אֶל הַקִּירוֹת

הָרֵיקִים

 

הָאוֹר מַעֲלֶה אָבָק

הַגּוֹנֵז בְּתוֹכוֹ

אֶת הַיֵּשׁ

וּמוֹתִיר אֶת

הָאֵין

לְקַנֵּן בִּי
 
 
          

* * * 
 
נָעָה בֵּין הֵדִים 
 
 
שַׁבְרִירֵי מַרְאוֹת
 
נִשְׁבָּרִים
 
 
 
 
 
 
אֶל הַקִּירוֹת הָרֵיקִים 
 
 
 *
 

הָאוֹר מַעֲלֶה אָבָק
 
 
הַגּוֹנֵז בְּתוֹכוֹ
 
 
אֶת הַיֵּשׁ
 
 
 

 
 

וּמוֹתִיר אֶת
 
הָאֵין

 
 
 
 
 
 
לְקַנֵּן
 
בִּי
 
 
 
*
*
*
מַשֶּׁהוּ בִּי נֶחְשַׁךְ
 
*
יום שלישי 8.7.07 העברתי את מפתח בית הורי לבעליו החדשים 
 
 

מבעד לשבכה

 
ארבע שהן אחת
 
 
 
 
 
נווה צדק
 
יולי 2008
 

נווה צדק

 
יום שישי שמונה בבוקר אני בתל אביב
קשה להאמין, אבל סדנת הצילום בה אני משתתפת עם סיון הצליחה להוציא אותי מהמיטה ב- 6:30!
 
נווה צדק בשמונה בבוקר עדין ריקה ויחסית (מאוד) עדין קרירה. עם שלל הוראות (גודל צמצם, מהירות תריס, חשיפת יתר, חסר, אור, צל, קומפוזיציה ועוד) מהמדריך, אנחנו פושטים על סוזן דלל.
כולם בקבוצה עם מצלמות איכותיות (יחסית לשלי) רק אני עם מצלמה פושטית של "סבתות" – כזו שמיועדת לצילום נכדים בעיקר.
זה מה יש ועם ננצח ננצח!
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

21 שאלות – הבלוגיה בת חמש, מזל טוב!

 

1) איך אתם בוחרים את הרעיונות לרשומות (ממה שקורה, ממה שבלב)?

 

 אני לא בוחרת, החיים בוחרים עבורי.

 

2) מה ההפסקה הכי גדולה שעשיתם בין רשומות ולמה?

 

 בין שבוע לשבועיים. עייפות החומר…

 

3) כל כמה זמן אתם כותבים רשומה?

 

 בין פעם לפעמים בשבוע, זה נראה לי קצב טוב. לעיתים מבעבעים נושאים ויוצאים בתדירות גבוהה יותר.

 

4) כמה פעמים כבר פרסמתם שאתם סוגרים את הבלוג ויוצאים לחופשה? ומה גרם לכם לחזור על עקבותיכם?

 

 אף פעם. פעם אחת העולם שלי התהפך, והייתי צריכה להתעשת ולחשוב מה עושים, לקחתי חופשה עד שנרגעתי ושבתי.

 

5) אילו סוגי בלוגים אתם קוראים?

 

 בלוגים של אנשים בני גילי פלוס מינוס. בלוגים שמצליחים להכנס לי לנשמה, שאני מרגישה את האדם דרכם.

 

6) האם פרסמו פעם רשומה שלכם בעמוד הבית ולא הבנתם למה?

 

 כן, מספר פעמים.

  

7) איזו רשומה שלכם הייתה צריכה להתפרסם, אך לדעתכם פוספסה?

 

 הרהורים על אושר.

 

8) מה התגובה הכי מצחיקה שקיבלתם בבלוג?

 

 האשימו אותי שגנבתי את השיר של עצמי…  בכל מקרה מחקתי תגובות שלא היו מן העיניין.

 

9) אם הבלוג שלכם היה חיה – איזו חיה הוא היה?

 

 חתו
ל פרסי.

 

10) אם יכולתם לשנות את שם המשתמש שלכם – למה הייתם הופכים אותו?

 

 הייתי עוברת לשם שלי, לפחות בבלוג הזה.

 

11) מה יותר מעצבן – שיר בתחילת בלוג או שהעכבר הופך לאיזה תינוק מתגלגל? נמקו!

 

 שניהם מאוסים בעיני באותה מידה, כולל המפלים למיניהם. אני מקבלת חררה כאני נכנסת לבלוג כזה ובורחת כל עוד נפשי בי.

 

12) אם הבלוג שלכם היה מישהו מפורסם – מי זה היה?

 

 הבלוג שלי הוא אני, ואין לי צורך שיהיה מישהו אחר, מפורסם יותר או פחות.

 

13) האם שקלתם לאיים פעם בתביעה על בלוגר מסוים? – ספרו לנו!

 

 רק פעם אחת, אבל עבר לי מהר… (סיפור רונה למי שלא מכיר).

 

14) האם איימו לתבוע אתכם? איך הכל נגמר?

 

 לא.

 

15) מה אתם מעדיפים – הרבה טוקבקים ומעט צפיות – או המון צפיות ומעט תגובות? – למה?

 

 חשוב לי מי המגיב לי יותר מסתם עשרות תגובות… שמחה שנכנסים וקוראים, גם אם לא מגיבים. המינון של התגובות שאני מקבלת מאוד מתאים לי, לא רוצה להיות עובדת בבלוגיה… רוצה להמשיך להרגיש שכייף לי, וזה לא הופך להיות לנטל עבורי.

 

16) פרסמתם פעם רשומה שאתם מצטערים עליה? למה?

 

 לא.

 

17) איזו עצה (אחת) הייתם נותנים לבלוגר מתחיל?

 

 תכתוב את עצמך, אל תתייפיף, אל תנסה לכתוב בצורה שנדמה לך שרוצים שתכתוב. אל תהיה אובססיבי ותכתוב שלוש רשומות ביום, זה מעייף. מצא לך את הקצב שלך (לדעתי,בין פעם לשלוש בשבוע).

 

18) אם לא היו בלוגים – הייתם כותבים… (יומן, ספר, בעיתון…)?

 

 בוודאי. תמיד כתבתי בפורומים, כתבתי לעצמי, כתבתי יומן, כותבת שירה. יש בי את הצורך לכתוב. הכתיבה בחלקה הגדול מהווה סוג של תרפיה עבורי.

 

19) אם לא היו קוראים לבלוג – בלוג – איך היו קוראים לו?

 

 טיול בין מילים.

 

20) מי יודע שיש לכם בלוג – ולמי בחיים לא תספרו?

 

 כמעט כולם יודעים, לא מסתירה. פעם לא רציתי שהאישה של הדובי תדע, היום כבר לא איכפת לי.

 

21) מה אתם מאחלים לבלוגיה ליום הולדתה ה – 5?

 

 שתתחיל סופסוף לתפקד כמו שצריך, בלי תקלות וללא פיצ`רים מיותרים. שינתן לנו מענה אמיתי לבעיות של הבלוגיה ולא רק כוונות טובות…

 

 

יום הולדת שמח לך בלוגיה.