ארכיון חודשי: אוגוסט 2007

ה- B DAY

 
משימה מאוד לא פשוטה לקחתי על עצמי
לבחור חמישה מכל כך הרבה בלוגים נהדרים שנתקלתי בהם בשנתיים שאני בבלוגיה.
 
אין מה לעשות אבל באופן טיבעי אני הולכת על הבלוגים שהכי מעשירים את "עולמי הצר כעולם נמלה "
 
 אתחיל בסיון האישה והאגדה. עד לא מזמן, לא הכרתי את הבלוג שלה בכלל ובוודאי לא אותה. משגיליתי אותו ואותה, התעשר עולמי.
מים רדודים הבלוג של siv30. בלוג שמשלב רשומות על אמנות, ספרות ועל החיים. כל רשומה אני לומדת משהו חדש, לפעמים על החיים והסובב אותנו ולפעמים על עצמי.
תודה סיון יקרה על שאת!
 
 שניה עודג, שכבר בעבר אמרתי עליה שהיא לא סתם עוד דג. היא דג מאוד מיוחד.
עודג בבלוג שלה הבית שלי מביאה את זוית הראיה שלה על העולם שמסביבנו. מביאה אלינו את "הפכים הקטנים" מחיי היומיום שלה. סיפורים מאלפים שלעיתים מותירים אותי נפעמת ונרגשת. עודג היא אישה חזקה ומיוחדת.
 
 יוצרת נוספת איכותית ומרגשת היא הר הקסמים. יש קסם אמיתי ברשומות שלה. בסיפורים שלה, בשירים המדהימים שהיא חושפת לפנינו, בעולם האומנות העשיר שלה.
הבלוג שלה צליל מכוון, מהלך קסמים על כל מי שנכנס בשעריו. אי אפשר שלא להפוך למנוי של קבע אצלה.
הר הקסמים  באישיותה המיוחדת והעדינה ממלאת אותי פליאה כל פעם מחדש כשאני קוראת אותה. 
 
 יוצרת אהובה במיוחד עלי היא נומי. עם נומי אני מהלכת מראשית ימי בבלוגיה.
נומי היא משוררת מחוננת. בבלוג שלה הצבע של המחשבות היא מביאה משיריה המאוד מאוד מיוחדים. השירה שלה מינימאליסטית ונדירה במינה. אני מאוהבת בה ובכתיבה שלה.
היא אחת יחידה ומיוחדה בעיני.
 
 אחרונה חביבה לשנה הזאת היא אישה מיוחדת ורגישה מאין כמוה – אליס.
לאליס זוית ראיה מיוחדת על העולם שסביב לנו. נקודת המבט שלה תמיד כל כך אנושית ואמפטית. בבלוג שלה מחפשתמשמעות, היא מביאה זוית זו אלינו הקוראים הנאמנים שלה. זוית שגם כשנראית כלא אופטימית, היא  אופטימית.
 
הנה הקישור לבלוג שלה, שמשום מה לא רוצה להכנס לי לטקסט
 
 
 
 יש עוד המון בלוגים ששווה לקרוא בהם
 
 מיקה – click אחד וזהו
 
 
 פנלופה – יומן מסע גרושין
 
 
 ג`ול –  חדר הסודות
 
 
 שירה – חתולה בסנדלים
 
 
 קדחת צהובה – רופאה ללא גבולות
 
 
 דוריתה – הלונה פארק של דוריתה
 
 
 
 
 שולה פנינים – שול על הספה
 
 
 
 בלוגים נפלאים שמוקדשים בעיקר לשירה, שגם בהם אני אוהבת לשוטט.
וזה, רק על קצה המזלג. יש עוד המון אחרים.
 
יום הבלוג מוצלח לכולם.
 
 
קישורים נילווים:
 
כדי שכולם יוכלו לראות את משתתפי BlogDay2007 מכל העולם במקום אחד.
 
האתר הרשמי של יום הבלוגים
 
 
 
 

נבהלתי מעצמי

 
לפני יומיים עשיתי מעשה שמעולם לא עשיתי
קניתי כרטיס טיסה להולנד לארבעה שבועות תמימים.
יתרה מזאת, קניתי כרטיס בטיסת שכר שאי אפשר לבטל אותה!
ככה ללא כל מחשבה קבעתי לעצמי עובדה.
אחרי המעשה נבהלתי נורא
ארבעה שבועות תמימים לא להיות כאן?!
וואו זה מפחיד אותי לאללה
מעולם לא יצאתי מהארץ לכל כך הרבה זמן
ומה יהיה אם אני אתגעגע, איך אחזיק מעמד?
 
נכון שדודה שלי חוגגת ב- 23 לספטמבר יומולדת 80, אבל דחילק, ארבעה שבועות!
כן, ברור לי שאני בורחת
אבל ממה? ממי?
כאילו ששם היאוש יותר נוח, כמו בלונדון, אבל הוא לא!
 
נכון שיש לי משימות לעצמי הפעם
אני מתכננת סיור ארכיונים לחפש מסמכי משפחה
אבל את זה אפשר לעשות בפחות זמן
ועכשו אני תקועה עם זה!
 
אז חברים ביום שאחרי חג  ה – 16 לספטמבר אני אעלם מפה לארבעה שבועות
והסיכוי הוא, שאחזור לגמרי משוגעת
ארבעה שבועות
אמאל`ה!!!
 
 
 
*
ציור
"גרדיווה, הפוסעת ניכחה" (1939) מאת סלבדור דאלי

על שני סרטים שראיתי לאחרונה…

 
שבת בבוקר באחת עשרה, זמן נפלא לראות סרט. בקולנוע חן ברחובות, מקרינים סרטים ואני הופכת לאט לאט להיות מנויה של שבת.
 
לפני שבועיים הלכתי עם חברה לראות את הסרט  נודל – סרט ישראלי מענג בצורה בלתי רגילה.
 
הסרט מספר עלמירי, דיילת בת 37 ואלמנה פעמיים, הנתקעת עם בנה בן השש של העוזרת הסינית הלא -חוקית שלה ומגלה שהאמא גורשה בחזרה לסין. היא מבינה שניצבת בפניה ברירה אחת בלבד – להחזיר את הילד לזרועות אימו. הסרט הוא דרמה קומית ונוגעת-ללב המפגישה בין שתי דמויות אבודות, רחוקות כמזרח ממערב, העוזרות זו לזו לחזור לחיים.

 סרט אנושי קטן, חמים ורגיש. הרגישות הרבה ניבטת מכל פינה, ולמרות רגעי עצב רבים נשארתי עם תחושה מתוקה של אופטימיות ואושר. אוהבי הכלבים ימצאו בו קטעים נפלאים של חיבור בין הילד והכלב. חלקו של הסרט צולם בבייג`ין, חלקו פה בתל אביב הקטנה שלנו.

יופי של סרט ישראלי. השנים האחרונות רק עושות טוב לסרטים הישראליים. חדל סירטי הבורקס של פעם. סרטי איכות יוצאים תחת ידיהם של היוצרים הישראליים. ממולץ בחום.

עוד על הסרט – כתבה ב"הארץ" על איילת מנחמי הבימאית.

 
 
***
  
בבוקר שבת האחרונה, עלווית מצויה ואנוכי בילינו סרט "לפנות ערב"
 
 
סצינה על החוף
 
 
"לפנות ערב" הוא סרט על הסודות שאנו חולקים, הסיכונים שאנו לוקחים ועל ההחלטות שאנו מקבלים לאורך חיינו. זהו סרט על הרגעים הקטנים, אך הגורליים, אשר מגדירים בסופו של דבר את מי שאנחנו. אותם רגעים של קשר בין אמהות לבנות, בין משפחה לחברים ובינינו לאהבות של חיינו…
בימיה האחרונים, אן גרנט (ואנסה רדגרייב) מספרת לשתי בנותיה על סוף שבוע אחד ובלתי נשכח שהתרחש 50 שנה קודם לכן, בו היא פגשה את אהבת חייה. באותו סוף שבוע של תשוקה ואהבה עזה , למדה אן הצעירה (קלייר דיינס) שההחלטות שאנו מקבלים יכולות להוביל אותנו לרגעי אושר בלתי צפויים אך גם לעצב קשה מנשוא, ושבסופו של דבר הגורל השזור ביומיום, הוא זה שמעצב את סיפור חיינו…
שני צמדי שחקניות, אמהות ובנות בחייהן האמיתיים, מגלמים אם, בתה וחברתה הטובה, בשלבים שונים של החיים: ואנסה רדגרייב (אן) היא אמה של נטשה ריצ`רדסון גם במציאות, ואילו מיימי גומר (חברתה הטובה של אן הצעירה) היא בתה של מריל סטריפ (המגלמת את אותה דמות כאישה בוגרת).
אנסמבל השחקנים המרשים מפגיש את הדיוות הגדולות של מסך הקולנוע בדרמה חוצה-דורות וביחד הם יוצרים סרט נוגה, אמיתי ומרגש… (מתוך האתר OPINION)
 
אני לא בטוחה שכל אחד יאהב את הסרט הזה. אבל אני, רומנטיקנית חסרת תקנה, יצאתי ממנו עם עיניים דומעות…
בעיני הסרט היה עשוי היטב, המשחק איכותי, צילומי שקיעות מרהיבות, וליהוק שחקניות נפלא.
הסרט הוא מסיבה של אמהות ובנות, על המסך ומחוצה לו. הבחירות השגויות של אן, שהכריעו את חייהן של בנותיה וחוזרות על עצמן בדילמות שעמן הן מתמודדות בהווה, הן מרכיב חשוב בעלילה.
הדמיון של הבנות לאמותיהן בחיים מדהים. ריצ`רדסון נראית כרדגרייב הצעירה. ליילה הבוגרת אותה מגלמת מריל סטריפ, היא אמה של גאמר במציאות. הדמיון של גאמר לסטריפ מדהים ומהנה במיוחד.

מי שירצה ימצא כאן לא מעט עומק בסוגיות שמסתתרות בעלילה.
האם אנחנו נמצאים עם בני הזוג הנכונים? האם בחירות אחרות בחיים היו מובילות אותנו לחיים טובים יותר? יש כאן לא מעט בעיות פילוספיות, שמסתתרות בין קווי העלילה.

התשובות כידוע הן סוביקטביות לגמרי, ואולי המשפט החשוב ביותר בסרט בעיני, הוא ש"בחיים אין טעויות".
כל בחירה שלנו כאנשים בוגרים היא נכונה לזמן בו נעשתה, ואין טעם להתחרט, לחשוב מה היה אם, או להצטער על שהיה.

האם אתם מסכימים למסר הזה או לא, ומה אתם עושים איתו, זו כבר שאלה אחרת.

 
 
ונסה רדגרייב ומריל סטריפ
במפגש על סף המוות בין שתי חברות הילדות, אן וליילה. כל העוצמה של השנים הארוכות שחלפו, האכזבות, הכישלונות והסודות מקבלת לפתע תמונה מוחשית ונוגעת ללב, של שתי נשים קשישות, שמגולמות על ידי שתי כוכבות בעלות עבר מפואר, שמתחבקות ומנחמות זו את זו.
 
 
אני כאמור נהניתי מאוד. מה גם שמצאתי בסרט כל מיני סיטואציות מקבילות לחיי. כשיצאתי שאלתי את עצמי, האם גם אני על ערש ח
יי אקרא שוב ושוב לאיש שאהבתי?!
 

צפת / חלק אחרון

 

המקום האחרון בו ביקרנו בטרם הגיענו לפסטיבל הכליזמרים, היה בית הכנסת של יוסף קארו.
 

ר` יוסף קארו  מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר שולחן ערוך ו – בית יוסף.
את ר` יוסף קארו מכנים מר"ן בית יוסף.
שני הסברים ופרושים לשם. הסברה הראשונה אומרת כי ר` יוסף הוסמך לרבנות בידי מאתיים רבנים –
מוסמך ר [מאתיים בגימטריא] בנין; הדעה השניה אותה פרשו מקובלי צפת, אומרת שר` יוסף קארו הסמיך ארבעים רבנים – מ (ארבעים) רבנים נסמכו.
 
בספר שולחן ערוך סיכם קארו את הדינים, ההלכות והמנהגים שהתגבשו ביהדות ספרד עד אמצע המאה ה- 16.
ה"שולחן ערוך" נדפס לראשונה בוונציה בשנת 1565, ומהדורה מודפסת זו הגיעה גם לפולין, ושם קיבל הספר את התוספת האשכנזית – את "המפה" של רבי משה איסרליש (הרמ"א).
וכך, עם התוספות של הרמ"א, הפך ה"שולחן ערוך" לספר הדינים של כל עם ישראל – של בני עדות ספרד והמזרח ושל בני עדות אשכנז.

בית הכנסת הזה מפתיע בצניעותו. אם תשימו לב בתמונה העליונה, הקידמה והכיעור מאפילים על יופים של התחריטים מעל הכניסה. את הפנים לא הצליחו להרוס.

 

ארון הקודש הפשוט

מבט קצר אל בית כנסת הרמ"א בקרקוב – פולין, בו ביקרתי בקיץ שעבר, יחדד את אופיו המיוחד של בית הכנסת ר` יוסף קארו.
 
 
 
 
שער הכניסה לבית כנסת הרמ"א, קרקוב (יוני 2006)

 
 
 
 
ארון הקודש המפואר בבית כנסת הרמ"א (יוני 2006)
 
מתחת לבית הכנסת ר` יוסף קארו חדר קטן, מקומר, שבו נגלה לרבי יוסף קארו, לפי המסורת, מלאך בדמות ה`מגיד`. החזיונות שנתגלו אליו הועלו על כתב בספרו "מגיד מישרים". בית הכנסת נהרס ברעש בשנת 1837 ושוקם בשנת 1847.
 
 
החדר המקומר
 
החדר הזה כבש אותי וכל הביקור במקום שהיתי בו, מריחה את הריח המיוחד שאפף אותו – ריח קדושה.
מאז ומתמיד ריתקו אותי ספרים עתיקים. בביתי ספרי קודש עתיקים שמצאתי בבית הורי. כל הביקור לא יכולתי להעתיק עיני מהספרים הישנים והמאובקים כשסימני תולעי נייר (לצערי) ניכרים בהם, שעמדו בחדר המקומר על מדפים. התקשיתי מאוד לא לגעת בהם, כפי שהשלט במקום ביקש.
 
 
 
 
ספרי קודש עתיקים
 
את הסיור חתמנו כאן ושמנו פעמינו אל עבר הבימה המרכזית של הפסטיבל בכיכר שדה.
 
 
נגן הקלרניט אבי ברעם
 
הבטן נתנה אותות של רעב, חברתי ואני התיישבנו בבית הקפה "ואן גוך" ממש ליד החלון וממנו השקפנו אל הבימה, נהנות מג`ימי לויד הזמר שלא נס ליחו שר שירי נשמה כולל "מיי יידישה מאמֵה". 
 
 
מבט מבית הקפה אל עבר הבמה
 
 
 

 היו שלום סימטאות צפת, עד לביקור הבא.

 

 

עוד על מפעלו של ר` יוסף קארו במאמר:

מפעלו בהלכה של מרן יוסף קארו באספקלריית הדורות ודורו.

מאת פרופ` ח. ז. הירשברג

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/hirshberg.htm

 

סמטאות צפת / חלק ב`

 
אנחנו מגיעים לצפת – עיר המקובלים.
 
מיד עם הכניסה לסמטאות אנחנו נתקלים בבמה הראשונה של פסטיבל הכליזמרים, ליד בית האר"י
האטרקציה נמצאת בשלט שמעל הבית – רבותי, בית האר"י למכירה! הזדמנות יוצאת דופן לחברי הבלוגיה להשקיע בצפת
 
 
למכירה!
 
 
מי הוא אותו איש שכונה האר"י? האר"י  –  האלוהִי רבי יצחק.
 
האר"י – רבי יצחק לוריא – היה הבולט שבמקובלי צפת במאה ה- 16. הוא ייסד שיטה חדשה בקבלה (קבלת האר"י) המתמקדת בנושא הגלות והגאולה.
 
על האר"י הקדוש תוכלו לקרוא בהרחבה ברשומה של עודג הארי הקדוש ביוגרפיה והוראתו.   
 

אנחנו מגיעים למתחם בית כנסת האר"י – מאחר והארי היה בן לאב ספרדי ואם אשכנזית: ר` יצחק לוריא אשכנזי, נמצאים שם שני בתי כנסת. אחד ספרדי ואחד אשכנזי.

בית הכנסת האר"י הספרדי נזכר במקורות כבר בשנת 1522 כאחד משלושה בתי כנסת בצפת. המבנה נמצא כיום במצב של הרס והזנחה מתקדמים ודורש טיפול דחוף.  
 
בית כנסת האר"י האשכנזי נבנה במאה ה-16 בקצה השכונה הספרדית ובשולי השטח הבנוי של העיר. הוא נבנה על ידי עולים יוצאי ספרד, שהתיישבו ביוון ואחר כך עלו לצפת. במאה ה-18, לאחר עליית החסידים, שימש בית הכנסת את הקהילה האשכנזית וכונה מאז, `בית כנסת האר"י האשכנזי`.
 
 
 
 מעל משקוף הפתח חקוקה באבן כתובת בזו הלשון: "מה נורא המקום הזה, בית הכנסת מרן האר"י ז"ל בשנת ומקדשי תיראו" (בגימטריא שנת תרי"ז, 1857).

 
 
 
ארון הקודש היפיפה, עשוי כולו מעץ זית
 
מאחר ובית הכנסת היה סגור, יכולנו להתפעל מיופיו דרך החלונות. 
חצר בית הכנסת ופתח הכניסה, כרבים מבתי צפת, פונים מערבה אל הרי מירון ואל קבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י).
 

 
 
מבט מתוך חצר בית הכנסת אל השקיעה שעל הרי מירון
 
 
בית כנסת אבוהב, אחד מבתי הכנסת המפורסמים של יוצאי ספרד בעיר צפת, הוא לדעתי היפה בבתי הכנסת בעיר. הוא הזכיר לי בתפארתו את בתי הכנסת בפולין.
בית הכנסת נבנה במאה ה-16, ונקרא ככל הנראה על שם ר` יצחק אבוהב, אחרון גאוני קסטיליה מן המאה ה-15 (1433 – 1493). מצוי בו אחד מספרי התורה הקדומים ששרדו, העתיק מבין שלל ספרי התורה הקדומים.
בכותל הדרומי, הפונה לירושלים, יש שלושה ארונות קודש.
 
 
 
מבט מעזרת הנשים אל הבימה והכיפה
 
 
בימת בית הכנסת מוגבהת במרכז, כשהקהל יושב מסביב ופונה אליה, כמנהג בתי הכנסת הקדומים. על כיפת בית הכנסת יש עיטורים וסמלים, המתארים כלי נג
ינה ששימשו בבית המקדש, סמלי השבטים וארבעה כתרים: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות, ואליהם נוסף כתר ייחודי לצפת `כתר קרובה הישועה`, לציון הציפייה למשיח. 
 
 
 
תחריטים יפיפיים על קשתות ותיקרת בית הכנסת
 
 
 
 
תחריטי התיקרה…
 
 
הערב ירד, אנחנו ממשיכים לטייל בין הסמטאות.
 
 
 
 
 
היֹה היה פנס בודד
 
 
 
המשך יבוא….

עמוקה, צפת והכלי זמרים -רשומה בהמשכים / חלק א`

טיול לצפת וסביבותיה תמיד קורץ לי, הפעם הצטרפתי אל חברה לטיול מאורגן שכלל גם את עמוקה וקברו של יוחנן בן עוזיאל.
 
מעולם לא הייתי שם.
קיברי צדיקים זה לא ממש ה – CUP OF TEA שלי.
מה אומר?
הסיור הזה היה קצת הזוי. היתה זו יותר תצפית על תופעה אנתרופולגית – סוציולוגית, מבחינתי.
 
מי הוא אותו יוחנן בן עוזיאל?
 
עוזיאל, תנא שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני, היה גדול התלמידים של הלל הזקן. הוא תרגם את התורה והנביאים לארמית, השפה שהייתה שגורה בפי העם בזמנו, בתרגום המוכר כ"תרגום יונתן".
 
על בן עוזיאל עצמו לא ידוע הרבה – יש הטוענים שהיה רווק, יש הטוענים שהיה נשוי, אבל חשוך ילדים. אולי זו הסיבה. אבל בכל ימות השנה פוקדים את המקום היפה הזה רווקות, אמהות של רווקות, רווקים ועקרות. גם יהודים מחו"ל באים במיוחד לקברו כדי לבקש חתן/כלה הגון/ה.
 

אני ממש לא מבינה את זה. אם היה "רב אב", אדם פורה ובעל ילדים הייתי מבינה שיבואו אליו לבקש ברכת פוריות. אבל אדם ערירי  – עקר… ממנו מבקשים ברכה לפוריות?!

 

נשים נוגעות "בקודש"

קשה היה לי עם "סחר מכר" שבמקום. היה זה ראש חודש אלול- חודש הסליחות, יום טוב לברכות מסתבר. אבל זה שמוכרים לך את הברכה תמורת כסף וברמקול… זה היה לי קשה להבנה.

ישנה אמונה שאומרת שמי שקושר בד לעץ מבקש בקשה אומר ברכה, היא תתמלא במהרה בימינו אמן.

 
"עץ הסמרטוטים"
 
 
 
סמרטוט ורוד יפיפה
 
 
אין ספק שכל מי שמגיע לשם, עובר איזו מטמורפוזה מיידית. כמו שיצאתי מהמבנה עברה עלי "התגלות" מדהימה בה ראיתי, לא יאומן, "אש ותמרות עשן" למזלי בלי דם.
 
 
 
 
זו סביבה מדהימה ביופיה. רכס מלא עצי זית יפיפיים. נוף עוצר נשימה. גם בנסיעה אליו, עם כביש מתפתל וצר וכשמגיע רכב ממול הנשימה נעצרת – פשוטו כמשמעו!
 
 
 
עצי הזית היפיפיים
 
ולסיום, כדי שלא תגידו שלא דאגתי לכן, אחיותי בנות הבלוגים הצדיקות. הנה לכן מספר טלפון בו תוכלו לקבל שידוך וברכה, כמצווה לשם שמים ובעזרת השם יתברך!
 
 
 
 
בהצלחה!
 
 
 
כתבה בוינט על עמוקה
 
 
 
 
*
הזוהמה והלכלוך במקום, הדהימו והעציבו אותי…
 
 

אני הרבה משוגעת – עוד חמישים

 

 

  1. הייתי ילדה מולטי תנועתית. הייתי בשוה"צ, הנוער העובד ודרור-מחנות העולים.(לא במקביל)
  2. אני לא מפסיקה ללמוד.
  3. השנה אתחיל שנה חמישית במרכז הרצוג – העוסק בלימוד דיאלוגי ופלורליסטי של מקורות ישראל. לוקחת קורס דו שנתי על יהדות ספרד.  שנה א :בסוף מערב  בעקבות פריחתה ונפילתה של יהדות ספרד         שנה ב : ממזרח למערב ובחזרה .
  4. ו – שנה שניה של סדנת שירה עם המשוררת רחל חלפי
  5. חוזרת לערום… ישנה ערומה תמיד, גם בקיץ וגם בחורף. הכי כייף זה בערום תחת שמיכת פוך.
  6. הצטלמתי בערום עם הנכד שלי הבכור במקלחת כשהיה בן ארבעה חודשים.
  7. עשיתי מהצילום כרטיס ברכה לשנה החדשה ושלחתי לכל חברי…
  8. חולה על חורף. נהנית לטוס להולנד בדצמבר.
  9. חולה על נהיגה בגשם
  10. לא נוגעת בחריף
  11. לא הולכת עם תכשיטי זהב, רק עם כסף או מקסימום, זהב לבן.
  12. אוהבת לאכול פירות ים
  13. רק אחד משלושת בני עלה לתורה בבר המצווה שלו.
  14. פוניתי מהבית בצו של כונס נכסים של הבנק.
  15. הסתובבתי שבועיים בין חברות עם ילד ומזוודה עד שמצאתי דירה חלופית.
  16. נולדתי ביום הראשון של מזל טלה, בו הלילה והיום שווים, בו מתחיל האביב.
  17. בזכות האיש שאהבתי נגלה לפני עולם מוסיקת הגיטרה והתאהבתי.
  18. חושבת שגברים קיבוצניקים הם "דפוקים", נולדו עם אינטליגנציה ריגשית לקויה.
  19. התעלפתי באמצע שירת "האינטרנציונאל" בשומריה.
  20. אני שבע שנים בטיפול אצל אותה פסיכולוגית, התחלתי את הטיפול חודשיים אחרי מות אימי.
  21. אני אישה של אנשים.
  22. הפסקתי לקרוא עיתונים כשהבת שלי שרתה בעזה לפני שבע שנים.
  23. אני לא רואה או שומעת חדשות אלא, אני בנסיעה באוטו.
  24. אני כמעט ולא צופה בטלויזיה ואם כבר אז תוכניות ריאליטי
  25. מכורה לתוכנית " האנטומיה של גרי" לא מפסידה אף פרק!
  26. זכיתי ב- 25 סירטי DVD" בוקס" ביס במרץ האחרון. עד עכשו ראיתי רק שניים!
  27. מאוהבת בעולם הקולנוע, סרטים מרגשים אותי.
  28. שונאת מד"ב.
  29. אני אהבת את המראה שלי. אני יפה לדעתי.
  30. יש לי בעיה קשה עם חוזרים בתשובה. עדיף שלא יתקרבו אלי.
  31. לא מאמינה באלוהים.
  32. האלוהים שלי היא האהבה.
  33. זר פרחים ופרחים בכלל, עושים לי את זה.
  34. אוהבת את הים, אך פוחדת ממנו. מאז התאונה אני לא נכנסת לבד למים.
  35. עישנתי גארס פעם ראשונה לפני שנים ספורות, ניסיתי את זה פעמים וראיתי שזה סתם!
  36. הייתי מנהלת פורום 3.5 שנים.
  37. בילדותי שיחקתי קלאס עם סקטים ושברתי את היד…
  38. למדתי בלט בילדותי! שם המורָה לבלט שלי היה: ברוריה הוֹוָש (נא לקרוא במבטא הונגרי כבד), נר
    ה מישהו שוכח כזה שם!
  39. המשורר הכי מדהים בעיני הוא יהודה עמיחי. כאן ליד המחשב נמצא כרגע סיפרו: "גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות".
  40. מעולם לא הייתי בקזינו. מעולם לא הימרתי.
  41. לא יודעת לאהוב קצת. אוהבת או לא אוהבת, שחור או לבן אין אפור! כשאני אוהבת, זו עיסקת חבילה. מקבלת אותו/ה עם כל המגרעות.
  42. מאמינה חולנית בטוב האדם. אבל, אם אדם הפר את האמון שלי בו, יקשה עליו מאוד מאוד, אם בכלל, לקבל ממני מחילה.
  43. יש דברים עליהם אני לא יכולה לסלוח, בגידה, רוע לב, אכזריות, חוסר יושר.
  44. יושרה הוא אחד התכונות הכי חשובות באדם, בעיני.
  45. אני לא מטגנת בבית, לא סובלת ריח של שמן מטוגן. הילדים שלי כמעט לא קיבלו שניצלים… בגלל זה הם כולם בחסך שניצל.
  46. אני מתאווה ללפטופ (חלום שלא בעיה להגשים), אבל זה לא אקטואלי מבחינה כלכלית כרגע ואני לא יודעת אם יהיה בכלל.
  47. מאז שהאיש שלי נפטר, אני לא מצליחה לישון בלילות. גם כדורים לא עוזרים לי.
  48. אני לא בוחלת בשום אמצעי כדי שיהיה לי טוב פיזית. לכן אין לי בכלל בעיה לקחת תרופות.
  49. לא יכניסו אותי בשום פנים ואופן שוב לחדר ניתוח מרצוני. לכן אין שום אופציה מבחינתי, לעבור ניתוחי יופי.
  50. די, מספיק, הגזמתי! 

אז כמו שאתם רואים אני הרבה משוגעת
אבל לא באמת איכפת לי

 

    ואם אתם חושבים שעכשו אתם יודעים עלי את הכל, אתם טועים! יש עוד המון, אבל אותם כבר באמת לא אחלוק איתכם.