ארכיון חודשי: אוקטובר 2009

אל אל הרמה

 

לפני כשבוע השכמתי קום בחמש בבוקר כדי להצטרף אל יפה כפיר וקבוצת המטיילים שלה "עפיפון" בצפון רמת הגולן.

על הדרך אספתי, כמובן, את סיון שהיה זה לה הטיול הראשון בחייה לרמה!

בעודינו בדרך אל נקדת המפגש

אנחנו פוגשים שדה אדום מרהיב שאין לנו מושג מהו

את הפרחים האלה ראיתי פעם ראשונה בחיי

אנחנו מגיעים לאניעםכפר אמנים

נפגשים בגלריה קפה, בו לא שתינו קפה – "הסמטה"

המשכנו אל הסטודיו לקדרות של חנה פולק

הסטודיו הוא כר מדהים לצילום

משחקי

אור

וצל

למכביר

 

חנה מתיישבת אל האובניים

והידיים מתחילות

במלאכה

אחרי שריפה וגלזורה מתקבלים כלים לתפארת.

יכולנו להשאר שם בלי די

לו רק היה הזמן בידנו.

[המשך יבוא]

בדרך לשתילי

 

 DSC_2097

בעודינו מצלמים שדות גרניום

  DSC_2082

מופיע מרחוק, בדרך לא דרך בה נסענו, אוטובוס

 DSC_2084

כך מקרר את המנוע האוטובס משתילי אליה מועדות פנינו

אוי גאורגיה גאורגיה

קצת מזכיר לי את הימים שאחרי מלחמת ששת המים בשטחים

DSC_2104

הדרך עולה ומתפתלת על מדרונות ההרים

DSC_2115

DSC_2117

DSC_2132

בין עצים, נחלים זורמים, ומפלים שנראים כמו גלימות מים

DSC_2118

על הפסגות אנחנו פוגשים שוב ושוב את המצודות שהגנו על הדרך

DSC_2129

הפסגות כל כך גבוהות שלפעמים הכל מסתחרר מול העיניים

DSC_2138

נחל מלווה אותנו לאורכה של הדרך

פתאום, משום מקום היא מפיעה מולינו

DSC_2146

שתילי  (Shatili)

ישוב שהוא רחוב אחד עם שורת בתים על פי תהום

DSC_2148

אנחנו עוצרים ליד בית

בחזיתו, אישה מנקה את הכניסה כשילד על ידיה

יותר מאוחר יסתבר לסיון, לעלווית ולי שבבית הזה נבלה את הלילה

DSC_2187

ממולו עומדת משאית מימי תרפפו

ההלם והאלם נראה על פנינו 

 DSC_2170

 נכנסנו לבית שהוא מעין מלונית דרכים ומיד יוצאנו אל המרפסת להתפעל מהנוף 

DSC_2153

מבין המעקה מציץ אלינו הנחל בתחתית הגיא

עוד כמה דקות נתחלק לחדרים ונעבור לעולם שמעולם לא דמיינתי להיות בו

אבל זה, בפרק הבא

 

ונתתי בו סימנים

  חריץ לאורך הקיר

  טיפות זיעה מטפטפות עלי כמו גשם

  סדינים ספוגים ולא ממים

  סימני זרע על ציפיות

  המיות גופי גועשות מבלי שליטה

  שחרור טוטאלי

  מערבולות אין קץ בתוכי

  גוף בגוף נצרף

  שקט

  ומיטה סתורה

.

 

עולים לרגל 2

ההבטחה שמעל לגגות נוחתת אל קרקע המציאות שבפאתי שער שכם.

אנשים ממהרים לעיסוקיהם, לא מתייחסים אלינו כלל

אני מתמקדת בנוף האנושי

מודדת את האור ברחבה ומחפשת דמויות מעניינות

 

המוני נשים וילדים בזרועותיהם עוברים בסך.

אנחנו פונים אל

הרובע המוסלמי

שנים שלא הסתובבתי כאן – מפחיד מידי עבורי

ירושלים לא אהובה עלי

זרמים של מתח וזעם באויר עד שכמעט אפשר לגעת בהם

להפתעתי, האוירה רגועה ושקטה

לא ממש שמים עלינו

*

אני לומדת משהו חדש, צילום בתוך כתם אור

מודדים את האור בתוך השובל, מתרחקים לעמדת צילום מתאימה

ומחכים לאנשים שיכנסו אל תוך הנקודה המוארת

אני מתמוגגת מהתוצאות

*

אנחנו 

DSC_5192

ברובע הנוצרי.

בדרכינו לכנסיית הקבר

DSC_5204

אנחנו עוברים בתוך החצר השקטה והפסטורלית של הכנסיה החבשית

השקט הזה יהפוך תוך דקות להמולה

DSC_5283

המולה שקטה

לפני שאני  עולה למעלה אני מודדת את אור בכניסה כדי שהצילומים לא יסבלו מחשיפת יתר או חסר

DSC_5233-1

בדיוק כמו שעושה סיון בתמונה הזו

DSC_5248

DSC_5292

עומדים, נעים בחרדת קודש, נוגעים באבן המשיחה

DSC_5335

מדליקים נרות באולם מזבח הצליבה

DSC_5517

 אני מתיישבת נמוך נמוך, דחוקה בתוך כוך

כדי לתפוס את המדליקים בפתח האדיקולה

*

יצאנו מתוך הצפיפות אל רחוב דוד 

DSC_5563

DSC_5561

שהיה שומם לחלוטין עד שהסוחרים כמעט ונרדמו

אנחנו מסיימים את היום עם

DSC_5576

עם תקווה (?) בלב

*

סדנת צילום עם אלי אטיאס

עולים לרגל

 

כל עמכַישראל עלה ירושליימה בחג הסוכות

אנחנו עלינו טרם חג

השכמנו קום והגענו  להר הזיתים לפני עלות שחר

ירושלים עדין לוטה באפלה, רק האורות מנצנצים לעברינו

השחר עולה, היד הלוחצת מתרגשת ומרעידה קלות את המצלמה העומדת לבטח על החצובה

הכל מבהיק ביום חדש

עוד רגע קט

 

תגיעה השמש ותצבע את העיר העתיקה בחוּמה הנעים עדיִן

 

בשעה זו של יום

העיר מתעוררת

 

רק המתים ממשיכים את שנת הנצח שלהם

*

יורדים אל כנסית מרים

פינות חמד מכל עבר

מיסת הבוקר בעיצומה

 

אני עומדת מרחוק ומחפשת לי נקודות אור

ממשיכים לכיוון כנסיית גת שמנים

איש הכמורה עומד ומקבל, גם הוא, את היום החדש

*

כבר כמעט תשע בבוקר

 עולים על החומות

חיים נפרשים לעיננו

וגם הכבסים

מגדל אימקא מצד אחד

הנוטרדם מצידו האחר

מעל גגות ירושלים

העולם נראה מבטיח

[המשך יבוא]

בערב סוכות

אֲפוּפָה מִילִים

צְלִילִים

,וַהֲבָרוֹת שְׂפַת נֵכָר

כְּשֶׁכְּאֵב נִמְהַל  בְּזִכְרוֹנוֹת

הֵרַמְתִּי רֹאשִׁי לַמָּרוֹם

וּמִסֻּכָּה שֶׁל מַטָּה

בֵּינוֹת לַסְּכָךְ

הֵצַצְתִּי אֶל סֻכַּת שָׁמַיִם

בָּהּ יְשׁוּבִים הוֹרַי

מֻכַּת גַּעְגּוּעִים.

DSC_4722

 

נכתב ב- 2004    

 

חג שמח

במעלות הקווקז

אנחנו מתעוררים אל היום הרביעי של הטיול

הג`יפים מחכים לנו בחוץ

עלווית, סיון, מיכל ואני בג`יפ עם שמוליק

חוזרים בדרך לכיוון אגם הזינבאלי

הפעם אנחנו נוסעים בצידו השני אל עבר הקווקז הגבוה

במרחק, על דופן ההר אפשר להבחין בכביש בו נסענו אתמול

עוצרים לצד האגם להעיף מבט אל עבר הנוף

הכביש  הוא עדין כביש "לתפארה"

 

מפלים מכל עבר

ונהר שמתפתל

ירוק שזור בשלל צבעים

אנחנו עוצרים בשום מקום

אני משתרעת בתוך הפריחה

צבעים וריחות עוטפים אותי,  בא לי להשאר שם עד אין קץ

באמצע הדרך אנו פוגשים בבית בודד

אם תביטו היטב בתמונה, תוכלו לראות את הסירים על האש…

שְלוּגית מכוסה נשורת בערוץ שבצידי הדרך

ומים בלי די

הרחק במדרון הירוק,מהלכים  שני נערים 

(הם הולכים על המדרונות בקלות ובמהירות כמו היו עזים מפזזות)

שלדי עצים בתוך הירוק

המטפס מעלה מעלה

ומתקרב אל העננים

המדרונות בצידי הדרך סגולי גרניום

ואשבל

אנחנו מטפסים אל תוך העננים