ארכיון חודשי: יולי 2009

GE-אורגיה

באחת בלילה שבין ראשון לשני שעבר המריא מנמל התעופה בן גוריון מטוס ובו 11 עלמות שנסעו אל עבר הלא נודע – GEאורגיה.

הנחיתה הרכה בשדה התעופה של טביליסי (הידד לטייסים של ארקיע) לא הכינה אותנו למה שהיה צפוי לנו תוך כשעה.

העליבות מצטלמת יפה

נכנסנו לתוך טביליסי שניראת שוממת לחלוטין בשעה שש בבוקר, אין נפש חיה ברחובות מלבד אישה אחת או שתיים שמנקות את הרחובות (נקיון רחובות, תפקיד נשי מובהק בגרוזיה…). הכל נראה שונה, קצת כמו עיר פיתוח דרומית בשנות החמישים.

ארוחת בוקר אצל דינה

דינה היא אשת הקשר המקומית של שמוליק, המדריך שלנו (שעליו עוד יסופר בהרחבה). ישראלית לשעבר, שעלתה לישראל בשנות התשעים ושבה לכאן לפני כחמש שנים. דינה המקסימה פתחה לנו את ביתה בשש בבוקר והכינה לנו ארוחת בוקר מקומית ומסורתית שהכילה את הלחם המקומי והחצ`פורי הראשון ולא האחרון שטעמנו בגאורגיה. זה טעים שהדעת פשוט לא סובלת וגם לא הדיאטה! (על חגיגות האוכל הגאורגי תצא רשומה נפרדת)

הלחם

החצ`פורי של דינה

הבית של דינה השאיר אותנו פעורות פה…

המקלחת

הכיור

הכיורים שחוויתי בגאורגיה הם כיורים שמעולם לא ידעתי על קיומם. ואני, כבר כמעט זיקנת השבט.

המטבח

הפח

עם תום הארוחה יצאנו אל הרחוב, שעדין לא התעורר. מסתבר שבטביליסי החיים לא מתחילם לפני עשר – אחת עשרה בבוקר… החיים הטובים!

חדר המדרגות

פערים – זה אחד משמות המשחק בגאורגיה, גם לכך עוד יקדשו מילים באחת הרשומות. עליבות הבתים מול המכוניות החדישות לא הפסיקו להפתיע אותי.

בשכנות לדינה, מאחורי מגרש הכדורגל, גרה אימו של נשיא גאורגיה סאאקשווילי. מלבד שומר בפתח ביתה, אין לה שום פריבילגיות בתוך העליבות הזו.

אנחנו עולים על הרכב שיוביל אותנו אל עבר ה – ג`ווארי (Djvari)

השוכנת על פסגתו של הר, כשממנה תצפית מרהיבה על מצ`חטה ומפגש הנהרות קורה וארגווי .

אם תשימו לב, מימי נהר האַרגווי חומים מהסחף ואילו הקוֹרָה, המתחבר אליו, צלולים בצבע טורקיז מדהים.

נינה "האם הקדושה" של גרוזיה הציבה צלב עץ על המצוק שבראש ההר כדי לציין את המועד שבו חדרה הנצרות לגרוזיה. על מקום הצלב נבנתה כנסייה ב 586 – 604 . ארכיטקט הכנסייה, גורם אריסמטאווארי –Guaram Erismtavari, ביקש להועיד את  ליבה לצלב העץ של נינה.

אך מכוון שהצלב עמד על קו המצוק, הוא נאלץ לעבות אותו בקירות אבן אדירים  ועליהם השעין את הכנסייה. משום כך  נראית הכנסייה בעיני המתבונן כאילו היא תלויה על המצוק.

שמוליק אל מול הנופים

עץ המשאלות

 הנוף הנשקף מהג`ווארי מדהים בצבעי הירוק שלו. 

 מבט אל מצ`חטה (Mtskheta) 


הפרות בגאורגיה הן סיפור בפני עצמו

וכך גם השמים. בגאורגיה השמים יפים יותר, או יותר נכון העננים. השתדלתי להכיל את השמים בחלק מאוד גדול מהצילומים שלי.

על המשכו של היום ברשומה הבאה

*

לפרטים על טיולים בגאוריה: 

שמוליק פרידמן

טל` 0508272935/6

גאורגיה ON MY MIND

ג-אורגיה

 אורגיה  

של

טעמים

מנזרים

צבעים

נופים

מוסיקה וריקודים

DSC_0570

פרחים

DSC_0573

פרפרים

נוף אנושי מדהים

את כל זה ועוד

אביא אליכם בימים הקרובים

כשאור בעור נוגע – ערום בסטודיו

 

כשהיינו בשבוע שעבר, סיון ואני, בסדנת צילום ערום בסטודיו

לא בדיוק ידעתי מה נכון לנו 

כשראיתי את התנאים במקום (המחפירים – בלאגן, ציוד שנכנס לפריים, רקע לא בגודל מספק ועוד)

החלטתי להתמקד בחלקים מהגוף ופחות בגוף השלם.

  

חלק משמעותי מהבעיה היתה הצפיפות במקום שגרמה לחלק גדול מהצלמים להכנס לפריים

שלא לדבר על חוסר התחשבות מינמאלית של חלק מהנוכחים באחרים 

בכמה מהצילומים ניצלתי את הנוכחים והפכתי אותם לחלק אינטגראלי של התמונה 

בחלק אחר של הצילום

   

השתדלתי להוציא דברים מהקשרם

לתת זוית אחרת

לתמונות

 

האור

והזוית שבה הוא נופל על הגוף שיחקו משחק מרכזי בסדנא הפעם

 

   

איכות הצילום שלי די נפגמה

אחרי פאשלה שלי ושל סיון כשהגענו ללא מצלמות (לא קראנו את ההנחיות כראוי!)

והיא טירטרה את הבעל שלה הלוך ושוב להביא לנו מצלמות

צילמתי במצלמה הקטנה של סיון שלא כל כך הכרתי (חלק של התמונות  באיכות טכנית לא טובה)

 

התוצאות להפתעתי, בחלקן היו ממש משביעות רצון.

מאחר וסיון הביאה בחלק הראשון שלה צילומים בשחור לבן וגם לימדה אותנו פרק בצילום

אני פתחתי באלה הצבעוניות

את השחור לבן שלי אביא ברשומה הבאה.

הרשומה המלאה הכוללת עוד צילומים:

 

http://cid-244ba94a7e06b3de.spaces.live.com/blog/cns!244BA94A7E06B3DE!717.entry

חיבוקים שבורים / מועדון הסרט

מה זה חיבוק שבור?

נשבר לכם פעם חיבוק?

השם הזה של הסרט שראיתי בשישי שעבר, הלם בי

להושיט ידיים והן נשארות ריקות…

הסרט של אלמדובר הוא סרט על סרט על סרט, או סרט בתוך סרט בתוך סרט. שלושה סררטים מתערבלים אחד בתוך השני, ולעיתים אתה הולך לאיבוד בתוך הבליל הזה.

אלמדובר יוצר סרט על במאי קולנוע, הארי קיין, שאיבד את מאור עיניו, איבד את אהבתו, איבד את סרטו. את העלילה מלווה סרט נוסף המתעד את העבודה על הסרט (שבתוך הסרט). הסרט הוא פאזל של תמונות הנעות בין ההווה שבסרט לעבר, בין סצינה אחת לאחרת, ואם לרגע אתה לא במלוא חושיך, משהו הולך לאיבוד.

הסרט הוא מחווה נפלא של אלמדובר לפילם נואר  וכלפי הקולנוע בכלל. כמעט בכל סצינה יש איזכור (אולי קריצה) לאיזה סרט מוכר מהעבר, כולל סרטים משלו. 

                              

 הסרט הצליח להפתיע ולרגש אותי בחלקים שונים שלו. השחקנים נפלאים : פנלופה קרוז המדהימה וכל האחרים נפלאים לא פחות ועושים עבודה מצוינת. הסרט משלב בצורה נפלאה ציבעוניות, דרמטיות, אפלה ומוסיקה נהדרת.

חיבוקים שבורים

  פנלופה קרוז במראה אודרי הפבורן

מראה מרלין מונרו

 "חיבוקים שבורים" עוסק בזיכרון, בניסיון להדחיק אותו, ביכולת לעוות אותו באמצעות שקרים והעלמות של אינפורמציה. העשייה הקולנועית, כמו הטיפול הפסיכואנליטי, מאפשרת להחזיר את המטענים המודחקים לפני השטח. בכך היא מייצרת משמעות עבור היוצר, עדות לקיומו, לרעיונותיו, לזהות שלו. סרט שהוטמן בארכיון הוא כמו ילד שננטש ו"חיבוקים שבורים" דן שתי וערב בנטישה הזו של הורים את ילדיהם. סרט שהודחק הוא כמו ילד שננטש ועל מנת להגיע למנוחה ולנחלה יש לקחת אחריות עליו, להסיר מעליו את האבק, לאחות את החיבוק השבור ולאמץ אותו אל ליבך, כי הוא הוא העדות לחיים שלך. (עכבר קפה – nicolasux)

סרט מומלץ. למרות שחלק גדול מהמבקרים לא אהבו אותו, אני משוכנעת שהצופים יגדשו את האולמות.

*

ביקורת שווה ביותר ב"מעריב"

לא רק אני חושבת שאין על המקום של אביטל

אביטל וממלכת השוקולד

טעמנו, ליקקנו, עיצבנו, ערבבנו והתענגנו כל רגע בסדנת השוקולד של "הפטיפורים של אביטל" בבנימינה. ולא פחות חשוב – חזרנו הביתה עם שלל של פטיפורים ממולאים בכל טוב, סוכריות שוקולד על מקל, פרחים, לבבות ועוד מטעמים שהכנו לגמרי בעצמנו

שירלי אהרון | mako | פורסם 27/05/09 09:18:00

 (צילום: יחסי ציבור ,יחסי ציבור)

 

שוקולד טהור ומשובח

צילום׃  יחסי ציבור

מכירים את שירו של יונתן גפן על השוקולד שאפשר להריח בסוף רמת גן?
אנחנו גרנו ממש מול אותו מפעל שהפיץ את הריחות המשכרים. המפעל בינתיים עבר לצפון ואנחנו לשרון, אבל האלרגיה לחלב של בן השמונה שלי לא עברה. עבורו, השיר הזה היה מלח על הפצעים. בעידן שבו כל מפעל שוקולד מייצר שוקולד מריר על פס יצור שייצר קודם מוצרי חלב, אפילו שוקולד שנחשב "פרווה", עלול להכיל חלקיקים בודדים מהחומר שעלול לסכן את חייו. לכן ממתקי שוקולד עבורו הם מחוץ לתחום, אלא אם כן מדובר בגלידת סויה, מעדני סויה, שוקו מחלב אורז ושאר תחליפים.

שוקולד טהור

הסיפורים על סדנאות השוקולד הקסומות של אביטל, בדיוק כמו הריח שהיתמר מהן הגיעו למרחוק. שערו בנפשכם, כמה הופתענו ושמחנו לגלות שהן על טהרת השוקולד ואין בהן ולו תוספת פיצפונת של חלב… מי שלא ראה ילד אלרגי לחלב, מקבל את הבשורה לא ראה שמחה מימיו. מסתבר שאביטל, כמו רוב האנשים שמבינים שוקולד באמת, לא מוכנה לקלקל את חומר הגלם המופלא הזה, בתוספות מיותרות. ולכן, השוקולד שלה, הוא אמיתי, טהור ותאמינו או לא, פרווה. (או כמו שאביטל בעצמה אומרת: "הרי שוקולד הוא בכלל פרי…אז מה כולם מתפלאים?")

בית המלאכה המתוק של אביטל נמצא ממש בסמוך לתחנת הרכבת בבנימינה מה שהפך את הביקור כולו, לטיול רכבות מהנה. וכך בבוקר נעים אחד, מצאנו את עצמנו בשערי גן העדן האסור. רק שהפעם, הוא היה מותר. מותר לטעום, מותר לשאול, מותר לנסות, מותר להעיז, מותר להתלכלך, מותר ללקק, מותר ומותר ומותר עד שכבר אי אפשר.

מתוק לו מתוק לו

 

 (צילום: יחסי ציבור ,יחצ)

 

טעמנו בלי סוף

צילום׃  יחסי ציבור

אי אפשר לתאר, את הסבלנות של אביטל, את הקסם של המקום, את איכות החומרים, את המגש העמוס לעייפה של כל הדברים הטובים, שכל אחד מאיתנו הכין ומילא בהמון פטיפורים ושוקולדים ומטעמים משגעים. לצד קערות של שוקולד משובח מומס, קיבלנו אין ספור שילובים מענגים שאפשר, רצוי, כדאי וטעים להוסיף לזהב הנוזלי החום, המתוק, והריחני הזה. שבבי פולי קקאו מרירים, אבקת נוגט, שבבי שקדים ואגוזים מסוכרים, רטבים שונים העשויים פירות כמו פסיפלורה, פירות יער, תותים, קרמל, ליקרים ומיני תוספות שונות ומשונות שעשו טוב ומתוק על הלב. ואביטל, כמו שרק מי שאוהב שוקולד באמת יכול להיות, סבלנית, נדיבה, נעימה, חייכנית ויצירתית, לימדה, הדריכה, הסבירה, המליצה, והוסיפה עוד ועוד דברים טובים לשולחן כדי שכולם יוכלו להספיק כמה שיותר.

 

 (צילום: יחסי ציבור ,יחסי ציבור)

 

חוויה מתוקה

צילום׃  יחסי ציבור

המבוגרים התמכרו, הילדים התמוגגו והבן שלי, אותו בן שמפחד להיכנס למקדונלדס, שחושש ללכת למסיבות יום הולדת, שנפשו יצאה בכל פעם שראה בבריכה את החברה מלקקים ארטיק שווה, או אוכלים איזה חטיף שוקולד, לראשונה בחייו, הלך עד הסוף ואת כל הדרך. הוא טעם, ליקק, עיצב, ערבב, קישט התמוגג והכין פרלינים, פטיפורים, סוכריות שוקולד על מקל, שוקולדים ממולאים כל טוב, פרצופוני שוקולד ומרציפן, פרחים, לבבות, עוגות פאי קטנטנות ומושלמות ועוד.
הבן שלי לא באמת פוחד משוקולד. זאת אני שמפחדת. בכל פעם שהוא נוגע או טועם משהו חדש, הלב שלי מתכווץ מדאגה שמא המכונות לא היו נקיות מספיק, שמה משהו טעה במפעל… הפעם לא פחדתי. יכול להיות שהייתי קצת שיכורה מהשוקולד, יכול להיות שפשוט סמכתי על אביטל ואולי פשוט הייתי מאושרת. כי לראות את הילד הזה, מתענג על שוקולד, נטול דאגות ומעצורים כאחד הילדים, ללא ספק היה עבורי רגע מתוק במיוחד.

כרטיס ביקור

"אמא משעמם לי…" לגילאי 5 עד 120. ראשון עד שישי בתאום מראש
"אמא אפשר שקל…" עלויות: 55 ש"ח לילד 80 ש"ח למבוגר
"אמא אפשר חטיף…" מה יש לאכול: המון שוקולד – כמה שרק רוצים.
אבל למי שחושב ששוקולד זה רק קינוח, הנה המלצה למסעדה מצוינת שנמצאת במרחק הליכה מהמקום ומתחנת הרכבת: מסעדת גאיה מגישה אוכל צרפתי בהשפעה מקומית ומצדיקה את הטענה שלא חייבים לגור בתל אביב כדי לאכול טוב. ארוחה עסקית בשעות 12:00-17:00 במחיר שמתחיל ב60 ש"ח וארוחת ילדים במחיר 29 ש"ח, ילד הם דרך נפלאה להפוך את יום ביקור בבנימינה לחגיגה של ממש.
"אמא מתי מגיעים…": האסיף 42, בנימינה גבעת עדה (ממש בסמוך לתחנת הרכבת). טלפון 04-6288689, 054-4760557

מאקו – הטריפ של אמא

http://www.mako.co.il/travel-israel/magazine-moms_trip/Article-706e839d58d7121004.htm

***

30 טעמים: הפטיפורים של אביטל בבנימינה


מה חשבתם? שבבנימינה יש רק תחנת רכבת ובית אחד של אהוד מנור? אז לא. מסתבר שכבר 18 שנים פועל כאן מפעל שוקולד קטן ואיכותי השייך לאביטל גיל ומספק פטיפורים שוקולדיים מצטיינים. נקיים מחלב, עשירים בכ-30 טעמים ועשויים בעבודת יד קפדנית יושבים שם הפטיפורים ומחכים שנבחר בהם. אבל אנחנו לא באנו כדי לזלול, אנחנו כאן בשביל הערך המוסף: סיור קצרצר במפעל, הסבר על תהליך ייצור השוקולד וסדנאות שוקולד שנערכות בסבלנות אין קץ. במהלכן המשתתפים מוזמנים להריח, לגעת (כלומר להתמרח), לטעום ולהכין פטיפורים בהרכבים פרטיים לגמרי. בסופו של עניין הכל נארז יפה יפה, ונזלל מהר מהר
מתי: א`-ה` 8:00-17:00, ו` 8:00-14:00
כמה: 55 שקלים לילד, 80 שקלים למבוגר
איפה: אסיף 42, אזור תעשייה רכבת, בנימינה. לתיאום:
 04-6288689

עכבר העיר – 5 מקומות נפלאים לטעום שוקולד

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1056,209,37375,.aspx

***

אל תגידו שלא אמרתי לכם

הנאה צרופה לילדים ולמבוגרים 

 

סופ"ש בנות (חלק א`)

 
מי שלא שמע על חברות הילדות שלי שיקום!

לפני כשבועיים יצאנו כולנו לנפוש בראש פינה, חבורת של שבע נשים ללא בני זוג, עם זכרונות ושטיקים שלפני ארבעים, פלוס מינוס, שנים. התחלקנו לשתי מכוניות.

עכשו אני אתאר לכם בקצרה את מה שתרחש לאורכה של הדרך עד שהגענו לראש פינה. בתדירות של רבע שעה – 20 דקות, היה מגיע אלינו למכונית טלפון שבדק על מה אנחנו מדברות. שחס וחלילה הן במכונית השניה לא תפסדנה דבר. בעוד הן דיברו על הסטוריה וזכרונות הסטוריים… אצלינו במכונית, העברתי אני לבנות שיעורים ב"סקס" (ולא, לא סידורים, קניות, ספונג`ה…), או באיך לגרום לגברים לכרכר סביבך ואיך לשמר אותם כל הזמן על אש קטנה או גדולה בהתאם לצרכים שלך

כל הדרך חיפשנו איפה עוצרים להפסקה. כשעצרנו בכפר תבור, לא מצאנו אפילו בית קפה אחד לרפואה וכך המשכנו עד לכחל והתיישבנו לנו ב"כחלום" קפה – מסעדה המשקיפים אל הכנרת

מלפנינו

זוהרת הכנרת בצבעי דמדומים

ומאחורינו

שקיעה על רקע הרי הגליל

אחרי שהֶעֱרֶנ לתוכינו קפה וגלידה המשכנו לראש פינה, בה חיכו לנו חדרים לתפארת.

אחרי מנוחה קצרה פנינו לעבר השקיעה… לא לא לא. שמנו פעמינו למסעדה בה חיכתה לנו ארוחת הערב – "פינה בראש" , שם קיבל את פנינו שולחן ועליו השלט הבא:

כמה צחקנו כשראינו את זה… עם השנים שכחנו מה עשינו ואיפה היינו, סופסוף נודע לנו שהיינו בסיירת

תארו לכם מה הם חשבו כשאורית, שהיתה אחראית להזמנת המקומות, אמרה להם שבאה קבוצה שנקראת "גיבושון 71" (עכשו אתם גם יודעים  בדיוק באיזה שנה התגייסנו ובנות כמה אנחנו) הם בטח ציפו להגעה של קבוצת ז`לובאטים קרבית לאללה ובמקום הופיעה קבוצת "בנות" מצחקקת ללא הפסק.

אין ספק שהמקום יפיפה, משקיף אל נוף העמק, מעוצב בטוב טעם, אבל זה היה בעצם הטוב טעם היחידי של המקום!

על האוכל אני לא רוצה להכביר במילים, רק אתן דוגמא אחת: ארבע דבלים קשות וכמעט בלתי אכילות ממלואות כביכול בגבינה עלו 45 ש"ח תבין ותקילין!

מבט אל

האורות המרצדים בעמק החולה

למרות ואף על פי, נהננו מערב נפלא, צחקנו המון, יצאנו מחוייכים לשתות את הקפה ולאכול את העוגה במתחם הצימרים שלנו!

אותה גברת במעט שינוי אדרת

*

עוד על המסעדה: כאן

 

התמונות העתקו מווינדוס לכאן

עידן הקרח 3: עלייתם של הדינוזאורים

כשקיבלתי לפני כשבוע את ההזמנה ללכת להקרנה של הסרט התלת מימדי – "עידן הקרח 3", חשבתי לסרב. מה לי לסרטים בדיוניים חשבתי לעצמי… אחרי רגע החלטתי שמאחר שלא הייתי מעולם בסרט תלת מימדי, אני לא מסרבת להזדמנות לחוות חוויה שכזו. אחרי שאישרתי את ההגעה לסרט וצילצלתי לסיון להודיע לה שאנחנו הולכות לסרט, הסתבר לי שזה בכלל סרט ילדים מצויר  

מכאן אתם למדים, שאני לא ממש מחוברת לסרטים מצויירים. מעולם לא הייתי מאוהבות בזאנר הזה, גם לא בימי צעירותי, האפשרות שאלך מיוזמתי לסרט כזה הוא רק עם הנכדים שלי. עם הילדים שלי, הלכה אמא שלי…

הפעם החלטתי שאני הולכת, סרט תלת מימדי זו חוויה עליה אני לא הולכת לוותר, וטוב שכך עשיתי.

עידן הקרח 3: עלייתם של הדינוזאורים, הוא הסרט השלישי בסדרת סרטי עידן הקרח.  

"סקראט הסנאי עדיין מנסה ללכוד את הבלוט החמקן (ובמקביל, אולי, למצוא אהבת אמת); מני ואלי ממתין ללידת המיני-ממותה שלהם; סיד העצלן מסתבך בצרה כשהוא יוצר לעצמו משפחה אלטרנטיבית עם כמה ביצי דינוזאורים; ודייגו הנמר שן-חרב תוהה עם הוא לא הופך ל"רך" מדי כשהוא מסתובב עם חבריו. החבורה יוצאת למשימה להציל את סיד חסר המזל, בעולם תת-קרקעי ומסתורי, בו הם נאלצים להתמודד עם דינוזאורים, להלחם עם החי והצומח ולפגוש את באק שתום העין – סמור הצד דינוזאורים." (עכבר העיר)

אני חייבת להודות שהסרט היה לי כולו הפתעה של עונג.

התלת מימד מוסיף מימד "פיזי" שמכניס אותך להתרחשות בצורה מוחשית ויפיפייה. אנימציה טובה, בימוי לא רע, אפילו מהנה, מבחינה ויזואלית יש על מה להסתכל. התלת מימד נותן תחושה של רצון ללטף את הפרווה הרכה, לתפוס עלים שנעים ברוח, וממש לחוש את השלג הנופל. הסיפור המרכזי חביב, כמו שני סיפורי המשנה, האחד – הזוגיות הנהדרת, או לא, של זוג הסנאים, והכל בגלל או בזכות הבלוט החמקן. השני – הצורך האבהי הבלתי נשלט של סיד האוגר, שגורם לו לאמץ שלושה גוזלי דינוזאורים…

"עידן הקרח 3" היה לי הפתעה נעימה. אני חושבת שילדים ייהנו ממנו מאוד, אולי לא הצעירים מאוד, כמו שסיון אמרה, אבל אין לי ספק שהוא הולך להיות להיט הילדים של הקיץ הזה, שגם ההורים ייהנו ממנו. בילוי מומלץ בחופש הגדול!

האתר הרשמי של הסרט: http://www.iceagemovie.com/

ארה"ב (2009)

Ice Age: Dawn of the Dinosaurs

שפת הסרט: אנגלית, ללא תרגום

משך זמן סרט: 98 דקות

ז`אנר : אנימציה, ילדים, קומדיה

במאי/ת: קרלוס סלדנה

שחקנים: ריי רומנו, קווין לטיפה, ג`ון לגויזאמו, דניס לירי, ג`ואי קינג

מפיק : ג`ון סי דונקין, לורי פורטה

תסריטאי/ת: מייקל ברג, פיטר אקרמן, מייק רייס, יוני ברנר