ארכיון חודשי: ספטמבר 2008

שנה טובה חברים

 
שתימלא השנה שלכם כולה
אהבה
 
 
 
 
 
צילום: אופרה גלרי – מתוך התערוכה של האמנית Jeanne Lorioz
 
 
 

הגעתי…

 

אני פה כבר כמה ימים

לא בהלם שציפיתי שאהיה בו

נהנית מכל רגע, עושה הכל באיזי ובקצב שלי.

 

נחתנו ב- JFK אחרי שהיה של 20 דקות, כי אדון פרס או חשובים אחרים נחתו באותו יום בגלל הכינוס באומות המאוחדות.

אחרי הנחיתה, דלתות המטוס לא נפתחו והיינו "לכודים" במטוס חצי שעה.

סופטוב הכל טוב נחתתי בזרועות חברתי ש"התייבשה" מחכיון.

 

לא יכולתי לבחור מקום יותר טוב במנהטן. חברה שלי גרה ב- LIBERTY TOWER, מרחק יריקה מרחוב ברודווי, חמישה בניינים מה"תאומים" ז"ל. בדאון טאון של ניו יורק. קרוב לכל המקומות ההסטוריים של אמריקה.

 

בערב ירדנו ל – SEA PORT, הכל במרחק הליכה, חוויתי את ניו יורק בלילה לראשונה

 

 

 

 

 

למחרת מזג האויר היה נפלא, יצאתי לשייט לעבר פסל החרות ובדרך צילמתי "ניו יורק"

 

 

גשר ברוקלין ומאחוריו גשר מנהטן

 

 

 

 

 

 

 

 

לאחריו עליתי אל ה"איפייר סטייט בילדינג" בשקיעה. הגעתי בזמן, אבל התורים גרמו שאהיה למעלה בול בשקיעה. חוויה מעניינת, אבל לא יכולה להגיד שנשמתי נעצרה…

 

 

 

"מבעד לסורגים"

 

 

 

בחזרה,עשיתי את הטעות שכנראה כל תייר עושה כאן, עליתי על הרכבת אקספס וכנעט הדעתי ל"קוני איילנדס" הצלחתי לחזור על עקבותי ולשוב הביתה בשלום אחרי שוטטות של שעה וחצי מיותרים ב – SUBWAY

 

אתמול עשיתי יום ב"סוהו" שמאופיינת בבנית יציקות הברזל שלה. טיילתי ברחובות ונכנסתי לגלריות… אח, תענוג של ממש.

 

 

 

 

 

"המלכה"

 

 

בערב שבנו הביתה ברגל… תכננו לחצות על גשר ברוקלין רגלית, אבל הגשם תפס אותנו באמצע.

 

 

 

גשר ברוקלין בלילה

 

 

אני בדרך ליום מוזיאונים  

 

מקווה שהתחלתם לבשל חג, כי חברים אתם בארץ בחג הזה ((-:

 

עוד תמונות כאן:

 

http://www.tapuz.co.il/albums/album/default.asp?a=636359&o=1&ao=1

שלום, אני נוסעת

 

לונדון לא מחכה, ניו יורק, כן

וגם הסתו מחכה לי

 בבוסטון ובניו אינגלנד
 
אני חוזרת בתחילת נובמבר
חוויות בצבע ובמילים יגיעו גם יגיעו
 
 
להתראות חברים
תשמרו לי על עצמכם
 
 
 
שנה נהדרת לכם 
 
 

בית הכנסת "אוהל מועד"

 
גולת הכותרת של הסיור בתל אביב במוצאי שבת שעברה, היה בעיני, הסיור שערכנו בתוך בית הכנסת"אוהל מועד" ברחוב שד"ל
הגענו בלילה וחיכינו בחוץ לתום התפילה. הצפיה היתה ארוכה, אך היתה שווה כל רגע.
 
 
הרוח החיה מאחורי הקמת בית הכנסת הספרדי, שכונה מאז הקמתו `אהל מועד" היה רבה הספרדי של העיר באותן השנים, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
יוסף ברלין היה האדריכל שהופקד על תכנון בית הכנסת שבו שילב אוסף סגנונות מרהיב.
 
בית הכנסת היה, ונותר אף היום, מרהיב ומפתיע כאחד.
הפעם בכוונתי להמעיט במילים ולתת לתמונות לדבר.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אולם התפילה הרבוע מעוצב בקפדנות,  מעל לאולם מתנוססת כיפה עוצרת נשימה (ממש כך!), המורכבת מחמישה עשר מתומנים המורכבים זה על גבי זה, כנגד חמישה עשר שירי המעלות."
 
 

 
 
 
 
קוביזם צ`כי
מניפות בפינות התקרה, הנראות כעבודות אוריגמי.
אוסף צורות הנדסיות, מנסרות, כוכבים ועוד.

 
 
 
 ארון קודש (או במקרה דנן –היכל) משולש. ובו ספרי תורה  רבים ועתיקים, חלקם מימי ראשית תל אביב
 
פתחו בפנינו את הארון ונזדמנה בידי הזדמנות נדירה לצלם את כותרות הספרים, הרימונים והכיסוי שלהם [החדשים יותר עשויים עץ מבריק ומעוצב, שמאבד, לדעתי, מעט מההוד של הכיסויים המוקדמים יותר (שילוב של בד וריקועי נחושת)]
 

איך יודעים שזה בית כנסת ספרדי?
ספרי התורה בבתי הכנסת האשכנזים עטופים יריעת בד בלבד, להבדיל מבתי הכנסת הספרדיים שהכיסוי של ספר התורה מעוצב כארון מהודר בפני עצמו.
 

 
 
 
היתה לי הזדמנות להתמקד בשפע הרימונים המרהיבים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
*
 
 
 
השנדלירים
 
 
המקום שימש כסליק בימי המנדט הבריטי וגם כמקום אימונים של האצ"ל והלח"י
המרפסת שבה דלתות המובילות למקום האימון של הלח"י
 
 
 
לוח התורמים, בינהם משפחות שלוש, אלפסי ולירו ועוד

 בול בית הכנסת אוהל מועד בת"א
תאריך ההופעה: 23/08/1983
ערך נקוב 3 שקל
מעצב: אסף ברג
 
*
בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לחברתי תילי, שההדרכה שלה היתה עונג גדול. הידע שהיא הפגינה, האישיות הנעימה והנושא המרתק של הסיור, הפכו אותו לחוויה בלתי נשכחת
 
 
 
השתקפות כיפת בית הכנסת בבנין שליד (צילום תילי)
 
עוד על בית הכנסת ניתן לקרוא כאן
 

ברלין בעיר הלבנה

 
 
 
  בערב מוצאי השבת טיילתי בעקבות הבתים של האדריכל יוסף ברלין בתל אביב עם המדריכה תהילה קניגשטיין (חברה שלי )
 
הסיור החל, במקרה, ליד אחד מבתי הבאוהאוז היפים והמשחוזרים של תל אביב, בשדרות רוטשילד 96
 
 
בעל קוים נקיים
 
 
חדר מדרגות מעל דלת הכניסה עם חלון לאורך בצורת שנתות (מזכיר מד חום)
 
*
ברלין הוא מחשובי הארכיטקטים שפעלו בתל אביב. הוא מילא תפקיד חשוב בקביעת חזות העיר בשנות העשרים של המאה הקודמת -בין התקופה הרומנטית של " תל אביב הקטנה" לבין " העיר הלבנה".

ברלין עסק במגוון גדול של עבודות ופרויקטים, ביניהם בתים פרטיים, מבני ציבור  "בית האופרה הלאומית מוגרבי" ומבני תעשייה כגון תחנת הכוח ברחוב החשמל, בית עיתון "הארץ" ברחוב מזא"ה, בית הבראה ארזה במוצא ועד לבתי שכונת בורוכוב בגבעתיים ושכונת צ`לנוב ברחוב פרץ בתל-אביב.

אופרה מוגרבי

סגנון הבניה שלו הוא סגנון אקלקטי. המבנים שלו ,מאופיינים בסגנון ייחודי, קלאסי, מאופק. מילון הצורות שלו כולל פירמידות ופריזמות חדות, בליטות דמויות כוכב, משולשים בולטים, צורות דמויות יהלום מלוטש ומוטיבים מהקוביזם הצ`כי.

ברלין מזוהה בעיקר עם "סגנון לבני הסיליקט החשופות". עד אז שימשו לבני הסיליקט כחומר בנייה בסיסי בלבד, לבניית קירות שצופו אח"כ בטיח. על ידי הנחת לבני הסיליקט באופנים שונים ובזוויות שונות והשארתן חשופות ללא טיח, יצר ברלין משחקים גיאומטריים ומרקמים שונים בקירות הבניינים. ברלין העלה את השימוש בלבני סיליקט לדרגת אומנות.

הבית הראשון אליו הגענו הוא הבית ברחוב  רוטשילד 83 – פינת בלפור (משמש כיום כתחנת מונית בלפור ). בית משפחת ברלין. נבנה ב – 1929. בית בן 80 שנה. היה מעונו הפרטי יוסף ברלין ורעייתו שושנה, שהיתה פסלת וציירת והקימה בביתה בי"ס לציור. הבניין בנוי לבני סיליקט חשופות המשמשות מוטיב דקורטיבי (צורות גאומטריות). הן יוצרות בליטות משולשות ואפקטים מרשימים של אור וצל.

 

המשכנו בשדרה לכיוון שד` רוטשילד 82, בית רובינסקי –בראון, שנבנה בשנת 1933 על ידי יוסף וזאב ברלין, האב והבו שעבדו במשותף. בית פינתי.

 

 בית מגורים בעל קווים אופקיים הזורמים מחלון חדר המדרגות האנכי אל שתי החזיתות בהן בולט מערך חלונות ומרפסות. גגון הצללה והבדלי טיח בין הקומות מדגישים אף הם את הקו האופקי. הבית מתייחס אל מפגש הרחובות על ידי הדגשת אלמנ
ים בפינת הבית כגון גגון הצללה מוגזם בפינת הגג היוצר צורת משולש. הגוונים העזים כמובן אינם שייכים לעיר הלבנה ואינם מקוריים, אך הם מדגישים את המערך הארכיטקטוני של הבניין.

בית יוסף, בשד` רוטשילד 79. נבנה בשנת 1931

בית מגורים בעל חזית סימטרית. שילוב לבני סיליקט חשופות בין הקומות יוצר הדגשה אופקית כניגוד לאנכיות של חדר המדרגות המזוגג בהבלטה. הבית שוחזר ושופץ.

הבית חובר אל הבית שליד על ידי קומת עץ מדהימה שמשמרת את הסגנון

חיבור שנתות במחבר שבין הבניינים

*

וילה עירונית – אחד העם 80

וילה שנבנתה עבור רבניצקי, חברו של ביאליק

 

חלקי הטיח על הבית הם משיפוץ שנעשה בתקופה מאוחרת יותר  

רח` נחמני, בית בעל נוכחות מרשימה, מעוגל, שתופס את הפינה, בסגנון נאו-קלאסי. משני צידי הכניסה עמודים דוריים, בקומה השניה הם הופכים לפילסרים שטוחים שתוחמים קשתות – חלונות. קומה שלישית הם מופיעים רק כרמז לעמודים. המקום משמש היום כבית משרדים.

רוטשילד 64 – פביאנה, המסעדה הסינית, לשעבר, של אהרוני.

הבית בנוי בסגנון הקוביזם הצ`כי.

מעל לחלון גמלון, החלק האמצעי בולט – אריאל, בצורה של מנסרה.

 משחקי גאומטריה, יהלום, עמודי מנסרה, נותן תחושה של אוריגמי.

אחרון חביב

בית ברלין פסובסקי או בית התאומים הוא מבנה ידוע בתל אביב, גם הואבנוי בסגנון האקלקטי. הבניין השוכן בפינת הרחובות מזא`ה ושטראוס,תוכנן על ידי ברלין ושותפו ריכרד פסקובסקי, ובנייתו הושלמה בשנת 1922 בשנת 1925 נוספו לבניין שתי קומות נוספות. ברלין תיכנן אותו כוילה פרטית עבורו ועבור שותפו, אך בהמשך עבר לבית הפרטי שלו ברוטשילד פינת בלפור.

הבניין שימש בין היתר כבית ספר הראשון לאדריכלות בתל אביב אך פעל ככזה שנה אחת בלבד. כמו כן פעל כחלק מבית החולים "הדסה" הסמוך.

מגדל העץ המשוחזר של מדרגות החרום

בשנים 2002 עבר הבניין שיפוץ נרחב, לאחר הזנחה של שנים רבות כחלק מפרויקט "רובע לב העיר" שכולל גם מגדל מגורים מפואר לצדו. הבנין היפה עומד בשיממונו

מספר בתים נוספים נמצאים ברחוב אלנבי, מסעדת "רוסקו" נמצאת באחד מהם. להבא, כשאתם נמצאים בעיר לא הפסקה, הביטו סביב, אולי אתם ליד אחד מבתי הסיליקט של ברלין.

 

בית הכנסת אוהל מועד הוא אחד היפים בבתים שתכנן ברלין, עליו תבוא רשומה נפרדת.

 

 עוד על יוסף ברלין ועל בתיו אפשר לקרוא כאן: 

http://grm.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=546075&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=472556&contrassID=2

 

* להכנת הרשומה נעזרתי בעיקר בויקי.

הילד בן שלושים

 

זה נוחת ככה פתאום

רק אתמול נולד והנה

הוא כבר בן 30

ילד יפיפה, היה וַעֲדַיִן

רציתי בת וקיבלתי בן שהוא יפה יותר מבת

השוקולדיות שלו והעיניים הכחולות אפורות כבשו את כולם מהרגע הראשון

כבן בן שנתיים על האופנים

נשיקה לסבתא על האופנים החדשות

אוכל ארטיק

גם עם אחיו (הכי כייף היה אצל סבתא וסבא על המדרגות)

מאכיל בארטיק את אחיו הקטן

ונרדם…

הוא ממשיך לכבוש את כולם ואת העולם

באישיותו, ביופיו, בכשוריו

מכבה את הנרות (בשבת) עם שלושה עוזרים נאמנים

הבת שלו ושני האחיינים

מזל טוב

בן יקיר לי

בעקבות סיון והפרפרים

 

זנב סנונית

רק אחת מסוגלת לגרום לי לקום ביום שישי בשעה שמונה מהמיטה ולצאת אל החום הנוראי  – ס י ו ן

בשעה תשע התייצבתי כמ "חיילת טובה" בחוות הפרפרים בגבעת ברנר (מקום מאוד פופולרי בבלוגיה ), או בלשוני "סאונת הפרפרים" כבר שנים שאני עוברת לפחות שלוש פעמים בשבוע ליד גבעת ברנר, נכנסת מידי פעם למשתלה, אבל מעולם לא ידעתי שיש שם גם פרפרים, ולא חופשיים. איזה מזל שיש לי סיון, שהחליטה שהגיע הזמן לתרגל את המצלמה החדשה שלי ולעשות לי "שעור" בתוך סאונה!…

כמובן שלא היינו שם יחידים, היתה שם קבוצת צילום שהמדריכה שלהם צרחה כל הזמן בקול צורמני, "תראו את הפריים הזה… בואו לכאן, בואו לשם…" ויתרה מזאת, גם הציעה לנו להצטרף אליהם… להצעתה הנדיבה, סרבה סיון בנימוס ובשעט נפש קל.

ככה מצלם צלם רציני, יורד על הברכיים

גם אני יורדת על הברכיים לפעמים, אבל בטח לא עבור פרפרים…

נקבת לימונית האשחר משתלבת היטב ברקע

גם הדנאית

זחל של דנאית

זחל של…לא יודעת מה

הדנאיות מתמסרות בקלות

גם נקבות לימונית האשחר בסדר

אבל הזכרים הצהובים, לא נחים רגע קט

סיון עשתה אמבוש של כמעט שעתיים כדי לתפוס אותו מקרוב…

הנה ההסבר ל"סאונה"

"פלגי מים זורמים" ככה כתוב בברושור

זחל של לבנון צנון לפני פקיעה, ממש רואים את הכנפים

לבנין הצלף

ניסיתי לצלם גם פרח או שניים

עד כאן ביצועיה של המצלמה החדשה

חזרתי הביתה עייפה, סחוטה בעיקר רטובה

ותודה לסיוי האלופה שהביאתני עד הלום (אצלה תוכלו לראות תמונות מקרו נהדרות)