ארכיון חודשי: יוני 2010

אתמול הייתי גאה

 אני תמיד גאה, אבל אתמול הייתי גאה לצעוד בין אלפים שצעדו באוירה חגיגית ועליזה ברחובות תל אביב.

יהיה מי שיגיד שהמצעדים הללו מיותרים, אבל אף אחד לא חושב שהעדלאידע מיותרת, או פסטיבלי רחוב אחרים כמו המרדי גרא בניו אורלינס, הקרנבל בריו או המצעדים הטקסיים הנוצרים שעוברים ברחובות העיר העתיקה בירושלים חדשות לבקרים.

כנראה שיש משהו מאוד אנושי ברצון להתאחד ולחגוג יחד בצעידה עליזה ברחובות העיר, כל קבוצה מסיבותיה היא.

היה שם יופי, המון יופי

נשי


גברי

 

שלעיתים עורר בנו צער מסוים… [סיון צילמה מעל 200 תמונות שלו, אני רק 16 :)]

בסוד אגלה לכם, שככה פחות או יותר נראה "האפולו שלי" בימי צעירותו וגם עכשו כשהוא פלוס מינוס שלושים שנה, הוא נראה נפלא ולכן זכה אצלי לכינוי אפולו!

 

יופי טראנסג'נדרי

היתה גם מחאה אך היא היתה שקטה וצבעונית

יופי פיצי

 

כאחת שמאוד לא אוהבת את הפסטיבלים ההמוניים ונמנעת מהם, אני חייבת לציין שהאוירה ומצב הרוח העליז גרמו "אפילו" לי להנות. והחמסין הנוראי אותו חשנו כבר משעות הבוקר, התחשב בנו ולא הטריד כשמשבי רוח נעימים מהים עטפו אותנו בקרירות מרעננת.

*
אפשר ורצוי ללחוץ על התמונות להגדלה

 

מודעות פרסומת

שמחה כפולה

 בשבוע שעבר נכחתי בטקס סיום שנה של היחידה למעורבות חברתית במכללת ספיר. עדי השתתפה שנה בפרויקט "יקרים לנו" וביקרה במשך כל השנה את שמחה, אישה קשישה משדרות. בטקס עלתה שמחה לבמה עם בנה שקרא את הדברים של שמחה על עדי, בגלל היותה של שמחה לקוית ראיה.

היה זה גם טקס פרידה מפרופ' זאב צחור שהיה נשיא המכללה ועוזב את תפקידו. זאב צחור היה מהמרצים הבלתי נשכחים, שהיתה לי הזכות ללמוד איתו כשלמדתי במכללה ואחר כך באונ' בן גוריון [פעם אי אפשר היה לקבל תואר במכללה ולכן היינו חייבים ללמוד את השנה האחרונה באונ'].

היתה זו עבורי הזדמנות ללכת לברך אותו להפרד ממנו, ולהודות לו על חווית הלימוד הנפלאה שזכיתי לה איתו.

*

דברים שכתבה עדי על שמחה בחוברת שהכינה לה עם סיום השנה:

בגיל שנתיים עברה עם משפחתה לקזבלנקה. בגיל 13 נישאה לחיים בן לולו (17) , נולדו להם שלושה ילדים, עליזה, משה ובבר (אבי). לאחר תשע שנות נישואים מאושרות, נפטר חיים בגיל 26.  "חיים היה בעל טוב ,היה עושה לי הפתעות, מחמיא לי, בשבילו אני הכי יפה, בעל למופת. 40 יום אחרי שבבר נולד הוא נפטר".

שמחה שהייתה צעירה וגידלה את שלושת הילדים עם האמהות שלה ושל חיים, "שלוש אמהות לשלושה ילדים, הם היו מפונקים". שמחה לא רצתה להתחתן שוב "היו באים מלא גברים ולא הסכמתי, חשבתי שבחיים אני לא אמצא כמו בעלי, לכל אחד גם הייתה בעיה אם הילדים אז לא רציתי". באותם שנים עלו הוריו של חיים ארצה ואימו שלחה לשמחה מכתב על ארץ ישראל ובו הייתה בקשה אחת. "יהיה לך קשה לגדל שלושה ילדים בירושלים ולכן אני מבקשת תמצאי חתן שיאהב את הילדים ואז תוכלי לעלות ארצה, אל תבואי בלי עזרה. יהיה לך קשה".

באותם ימים עבד שלום אלמקייס עם יעקב, דוד של שמחה וסיפר לו שהוא מחפש אישה. יעקב היה גרוש ללא ילדים. באותה שבת הגיע דודה לבית אימה של שמחה וסיפר על הבחור "אדם טוב, עם אמונה, לא פרפר". שמחה שמעה והתנגדה "דוד יעקב, תעזוב אותי, אני לא רוצה אף אחד, רק לגדל את הילדים, אני לא אצמא כמו חיים אף פעם". יעקב לא הלך והתעקש להכיר בין שלום לשמחה, "הוא עשה לי חור בראש עד שאני אגיד כן ואז אימא שלי אמרה שהוא צודק, היא דיברה, הקשבתי לה, פחדתי בגלל הילדים ואמרנו שיעקב ישאל אותו על הילדים. אחרי כמה ימים הוא חזר ואמר ששאל את שלום ושלום ענה , לי אין ילדים, הילדים שלה, ילדים שלי. אז אני הסכמתי". כבר באותו שבוע הגיע שלום עם משפחתו להיכרות בין המשפחות ובשנת 63 נישאו  שמחה ושלום.

לאחר בערך חצי שנה נכנסה שמחה להריון ותוך כדי הם עלו ארצה (שנת 64). הם עלו באוניית "שלום". "זה היה סיפור, עברנו ממרוקו לצרפת (מרסיי), היינו שם חודש ואז נסענו באונייה לארץ ישראל, זה לקח בערך שבוע. שלום באמת היה טוב עם הילדים ועזר לי, הייתי בהריון על האונייה והיה קשה לי". שמחה ושלום עלו ארצה עם הוריו של שלום, אמה ואחותה הגיעו לאחר מכן. כאשר הגיעו ארצה מוקמו בעיר מעלות, שמחה לא אהבה את הרעיון "אמרו לנו טבריה, אח"כ שמעתי בצרפתית מעלות, עשיתי את עצמי לא שומעת ובאתי וראיתי את המעברות, כמו בית קברות זה נראה. צעקתי שם שאני רוצה לירושלים, אני רוצה לירושלים! אמרו לי ממעלות לירושלים עשר דקות נסיעה. במעלות פגשתי דודה ממרוקו שסיפרה לי שזה שש שעות נסיעה מפה. צעקתי, בכיתי ושנתיים ניסיתי לצאת משם".

בשנת 66 עברו שלום, שמחה וארבעת הילדים (במעלות נולד יהודה) לשדרות. בשדרות נולדו ילדיהם יעקב, שושי, סיגל ואתי. שמחה החלה את לעבוד בחקלאות באזור שדרות, בקיבוצים ואחר כך במפעל "דקו", היא החליפה עבודות ולבסוף עבדה שמונה עשרה שנה במפעל "עוף קור" בעיר,כשוקלת עופות ובתחום הזמנות. במשך עבודתה שם נולדו שלושת בנותיה. "שלום תמיד רצה בנות. שושי נולדה הוא היה שמח, בעננים, אחר כך עוד בת בכלל סיבה כפולה למסיבה ועם תזמורת, הוא רק רצה בנות והנה הוא קיבל".

כיום שמחה הינה פנסיונרית הסובלת מבעיות בריאותיות שונות כשבמרכזן בעיות בראייה, עיניה סובלות ממחלת עיניים. בימים אלו מצב עיניה קשה והיא סובלת מסיבוכים קשים במחלת הראיה. שלום ושמחה כבר 47 שנה יחד והוא נמצא לצידה תמיד, מלווה, מסייע ותומך.

שמחה אוהבת לספר ולהיזכר בימים במרוקו "שמחה, הייתה שמחה, שבוע שלם חוגגים חתונה. כל יום מבשלים, דגים, בשר, עוגות ואיזה עוגות".

 

לאחר חברות של שנה עם שמחה וחשיפה לאהבתה הגדולה – בישול ואפיית מתוקים, בחרתי לאסוף מבחר מתכונים שאהובים על שמחה ולאחד אותם פה בספרון, בתקווה שאהבתה הגדולה של שמחה לבישול ואפייה תוכל לעבור הלאה לדורות הבאים.

 מטבוחה

1 קילו עגבניות

4-6 שיני שום חתוכות

3 פלפלים ירוקים ואדומים, חתוכות קטן

1 פלפל חריף, למי שאוהב חריף

פפריקה

כורכום

פלפל שחור

מלח

שמן

הוראות הכנה:

להרתיח את העגבניות במים ואחר כך לחתוך אותם. לבשל אותם יחד עם השום והפלפלים ולערבב. לאח מכן להוסיף תבלינים פלפל לפי טעם, מעט מלח ואת חצי כס השמן ולשים על האש חצי שעה, לראות שמתבשל והכול טוב ואז זה מוכן.

עוגת שוקולד – רולדה

לבצק:

 1 קילו קמח

1 מרגרינה/ אפשר גם חמאה

כוס שמן

3 ביצים

חצי כוס סוכר

2 כפות שמרים רגילים (בקיץ כף אחת)

לערבב הכל ליצור בצק, ללוש טוב ואז לתת לבצק לנוח. 1/4-1/2 שעה. חוזרים וחותכים ל-6 חתיכות, 6 רולדות, כאשר כל חתיכה פותחים עם המערוך.

מילוי:

ממרח שוקולד וקוקוס

מורחים את השוקולד ואחר כך מפזרים קוקוס ואז מגלגלים את הרולדה, חשוב שהסגירה תהיה למטה כדי שלא יפתח. מורחים מעל ביצה ואפשר לפזר שומשום. מכניסים לתנור על חום של 200 מעלות בערך 15-20 דקות.

 ביסקוטים- עוגיות מכונה

1 מרגרינה

1/2 כוס שמן

1 קילו קמח

2 ביצים

שומשום

2 אבקת אפיה

2 תמצית וניל

קורט מלח

כוס סוכר קטנה לא ספל

כוס מים

הוראות הכנה:

מערבבים הכל טוב, טוב, שיהיה אחיד. מכניסים למכונה שעושה צורה. יש מכונה שכולם מכירים שעושה צורה לעוגיות שניתן לקנות בכל חנות. שמים בתנור שהוא מחומם מלפני 200 מעלות. צריך לשים לרבע שעה בערך, לראות לפי העין את הצבע שיהיה זהוב.

  שבקייה 

                                                                

לבצק:

1 קילו קמח

1 מרגרינה

1/2 כוס שמן

כס מים

ללוש את הבצק היטב וחלק ל6 חתיכות.

 כל חתיכה לרדד עם המערוך ואז לחתוך ל-8 כל חתיכה מהשש.

 לטיגון: 1 שמן קנולה.

ליצור צורה מ-8 חתיכות הבצק ולטגן בשמן עמוק, להוציא לשים בצד בנייר סופג שהשמן ייספג מעט.

לצבע המיוחד:

1 קילו סוכר

1 לימון

4-5 כוסות מים.

לשים הכל יחד בסיר על אש קטנה שירתח ואז להכניס כל שבקייה ולטגן טיפה עד שיהיה לה צבע כתום, זהב.

לסיום ניתן לפזר שומשום מלמעלה, זה נותן טעם. בתאבון

עוגיות בוטנים – של המימונה

1 קילו בוטנים

1 כוס קמח מצה

כפית קינמון

כוס סוכר

5 ביצים

כוס מים

אבקת אפיה

אבקת סוכר

חבילת מנג'טים

ציפורן לטעם, למי שאוהב.

הוראות הכנה:

תחילה לנקות את הבוטנים, לשים בתנור ולחמם מעט, לא לשרוף. לאחר מכן לטחון עם המכונה את הבוטנים. לערבב את הבוטנים עם כוס קמח מצה יחד עם הקינמון, הסוכר, אבקת אפיה, ביצים ומים. לערבב טוב, טוב. לגלגל אותם, ליצור עיגולים קטנים מהתערובת ולטבול באבקת סוכר. לשים כל עיגול קטן בתוך מנג'ט ולשים באמצע טיפה ציפורן. להכניס לתנור ב-200 מעלות עד שהעיגולים נפתחים מעט. חשוב לשים לב שהעוגיות לא נשרפות ולא מתייבשות.

רייבאת

2 מרגרינה

כוס שמן

1 קילו קמח

כוס סוכר

כוס מים חמים.

קינמון

קורט מלח

הוראות הכנה:

ליצור בצק מהמרגרינה , קמח, מים ,סוכר וקורט מלח. ללוש טוב , טוב וליצור בצק אחיד. לאחר מכן ליצור לעיגולים קטנים עליהם שמים טיפה קינמון , ממש קצת מעל ומכניסים לתנור ל200 מעלות ל1/4- 20 דקות.

 * *

התמונות מהטקס צולמו בפלפון