ארכיון חודשי: ינואר 2010

נס לא קרה להם

כהרגלי בקודש, אני מתיישבת לי בערבי החורף האלה מול הטלויזיה מכורבלת בשמיכה, חם ונעים לי.  כשצפיתי שלשום בשטפונות בדרום וראיתי את פעולות החילוץ חשבתי לעצמי, איך כל שנה מחדש, היופי הפראי של הטבע גובה לו קורבנות.

From תל קטרה – פריחה

כשצילצל הטלפון והשם של הבת שלי הופיע על המסך הסלולארי, ממש בסמוך לתמונות שעל מסך הטלויזיה, הדבר האחרון שציפיתי לו היה לשמוע שאני מכירה את האיש הנעדר. תחושה שכל האברים בגוף מתכנסים לאגד במרכז הגוף וכמו נופלים לתהום, היכתה בי.

From תל קטרה – פריחה

תחושה מעוננת של מלנכלויות כבדה מלווה אותי ביומיים האחרונים. אנחנו תמיד מרגישים נורא מול אסונות, אך כשהשמות הופכים למוכרים זה כמו חותך בבשר החי. אני חושבת לעצמי על איך כל הפרופורציות משתנות לפתע… הצורך "להתמסכן", הקיטורים היומיומיים, המחלות, הן אפסיות מול המוות. פורופורציות, כן פרופורציות.

*

כדי לא לתת למלנכוליה למשול בכיפה, אספתי את עצמי ויצאתי לתל קטרה ממש פה ליד הבית…

From תל קטרה – פריחה

קיוותי לפגוש פריחה, אך האשלים השרופים רק חידדו את תחושת האובדן שלי בתוך עצמי.

From תל קטרה – פריחה

ירוק הקיף אותי מכל עבר [מבט אל שפלת יהודה]

From תל קטרה – פריחה

ירוק מרגיע

From תל קטרה – פריחה

פה ושם האירה אלי חרצית כמו שמש מחממת. הייתי כבר בדרך חזרה כשעיני קלטה במדרון

From תל קטרה – פריחה

נקודת צבע אדומה

From תל קטרה – פריחה

כלניות קטנטנות

From תל קטרה – פריחה

ממש בגובה הירק, מנקדות בצבען העז את המדרון

From תל קטרה – פריחה

צעד אחד בלתי זהיר ואני כמעט עולה על איריס

From תל קטרה – פריחה

צהוב עז – איזו הפתעה. חשבתי שהאיריס הארצישראלי לבן, כמו שראיתי אצל עננת

From תל קטרה – פריחה

בקרבת האוטו פגשתי גם בלבנות 

From תל קטרה – פריחה

 העטורות קוים כחלחלים יפיפיים.

כששבתי הביתה העגמומיות עטתה קלילוּת מרופדת בידיעה שמלווה אותי עוד מימי הדובי. הכל תלוי בי ובנקודת המבט שאני מאמצת לעצמי, בזכותם החיים שלי יפים על אף הכאב הנוגע בי יום יום.

עוד מבט על ניו יורק

בפינת הרחובות ברודווי – ליברטי עומד לו פסל רחוב בצורת ריבוע אדום

From ניו יורק

ממש בפינה הצפון מזרחית של האזור הפיננסי

From ניו יורק

מקרוב

From Online Edits

זוית אחרת

From ניו יורק

ועוד אחת.

*

הרשומה בעקבות התמונה הזו:

http://flashespics.wordpress.com/2010/01/14/חלון-הזדמנויות 

*

שבת שלווה לכולם

[הצילום שלי עדין לגמרי בתולי בתקופה ההיא]

בדרך חזרה

מתוך ערוץ ה – Arghuni אנחנו מתחילים לטפס שוב על ההרים  כדי לשוב לגודאורי

 

הנהר השוצף

מלוה אותנו לאורכה של הדרך

 

אני מצלמת בלי הכרה

פריחה מרהיבה מכל עבר

פינת מנוחה לטראקיסטים שחוצים את ההרים האלה ברגל

שרידי קולחוז, בו היו מכינים גבינות, מהתקופת הקומוניסטית

 

מים מכל עבר והג'יפ עובר בסך

עדרי כבשים

  

ורועים

עדרי סוסי פרא

בצד היאלות – מגורי הרועים בשטח

 שלא נשכח שאנחנו על הדרך הצבאית, מגדלי השמירה מציצים אלינו במעלה המדרונות

גם הפרות לא נפקדות מהדרך

אחד הג'יפים מעלה עשן

ושמוליק מנצל את ההפסקה להראות לנו את הדרך על המפה

התגברנו על התקלה והגענו לנקודה הכי גבוהה, ממש אפשר לגעת בעננים,

מעבר ההרים – גובה 2100  מטר

מעיפים מבט אל המשכה של הדרך אל "הכביש" שעליו ניסע עוד כמה דקות

המקומיים

חיים מבודדים בתוך הנוף היפיפה הזה

הנה אנחנו שוב בפאתי אגם ז'ינגוואלי המוכר 

עוצרים ליד מפגש נהרות מעניין

אחד הנהרות זרם בתוך שטח עם אדמה כהה, השני בתוך בהירה יותר,  בנקודת המפגש אפשר לראות את השוני בצבעי המים עד להפיכתם לאחד

 

רגע לפני שנגיע למלונית לנוח מיום ארוך, אנחנו עוצרים לנוח בפונדק דרכים מקומי,

לקראת יום המחרת שהיה אחד משיאי הטיול

*

האלבום למתעניינים

שמוליק פרידמן

טל` 050-8272935/6

טשטוש ראיה

כשיצאנו לכיוון אגמון החולה בשעה שלוש לפנות בוקר

לא ידענו מה צופן בחובו היום הזה.

כשהגענו, קידם את פנינו מראה אנגלי אופייני

שנה טובה

.

From החולה

"ויש אדם אוהב אדם אחר

באהבה צומחת בלילות

אשר לא תִּפָּגֵם לא תחסר

גם בעבור ימים אחר לילות"

.

"יש לב נמשך אל לב קָרֵב

באהבה של רוח וּלְבוּשָה של גוף

בה כל אשר אבד מכבר מלב

דומה נמצא לפתע בָּאהוב"

                            / נתן זך

From החולה

"כשהלכת ממני הלכו ממך

פניך בחפזון סוער של פרידה…

.

…ובבוקר לא הצלחתי להסיר אותן

מזכרוני לקלף אותן מעל פני

                             / אשר רייך

From החולה

.

תאהבו הרבה השנה


יהודית