פינת אחד העם – הרצל
חצינו את הכביש ושמנו פעמינו אל בית עקיבא אריה וייס שהיה הוגה רעיון הקמתה של השכונה "אחוזת בית".
בית וייס המשוחזר בו שוכנת כיום מסעדה למאכלי ים ג`קו
בית וייס עמד מול גמנסיה הרצליה, בחגיגות הפורים הידועות של תל אביב שימש הבית למכירת כרטיסים. סיפור ידוע הוא השם שקרא וייס לבתו – אחוזה בית (מלשון אליזבט), פחות ידוע הוא סיפורה של ביתו הצעירה יהודית.
בשנת 1919, ישב יוסף יקותיאלי (מייסד המכביה) באולם של גמנסיה הרצליה, ברגע של הפסקת חשמל, התכופף יוסף יקותיאלי אל יהודית שישבה על הרצפה לא רחוק ממנו ונתן לה נשיקה, כתגובה, קיבל סטירה. נסיונו לחזר אחריה לאחר מכן נתקל בשלילה מוחלטת, לכשיצר קשר עם חברתה הטובה של יהודית, החמיצו פניה וזו נתנה את הסכמתה לחיזוריו. היה זה רומן שהחל בסטירה והסתיים בחתונה.
אורות הכרך
הבית הבא בסיור היה "בית פולק", שהיה אחד מעשירי תל אביב. הוא בנה את אחד הבתים הגדולים בתל אביב, מאחר ולא היה נשוי, לכשנפטר ירש את הבית אחיינו אהרון אליהו פולק שברבות הימים בנה בית מדרש להנצחת דודו. בחצר נבנה צריף מעץ בצורת משושה ששימש כקיוסק בגינת הקיץ, בין השנים 1933 – 1996 שכן בו בית מלאכה למכונות כתיבה. בקומתו השניה של בית פולק שכנה בשנות ה – 20 וה – 30 ספריית "שער ציון".
"הקיוסק"
הפנסיון הראשון שקם בתל אביב היה "פנסיון רבקה הורוביץ" שהיתה אלמנה, וביקשה לפתוח בית אוכל שהפך ברבות הימים לפנסיון. ישנו בו כל גדולי הדור ההוא, מסוקולוב ועד לועד הצירים בראשותו של חיים ויצמן. הפנסיון שכן בסמוך לבית פולק.
רחוב אחד העם באוירת הימים האלה
ב- 1913 בנה וייסר עם משה אברבנאל בית ראינוע ראשון ברח` פינס פינת לילינבלום – "עדן" שמו, ורק חזיתו נשתמרה בחלקה. "ראינוע עדן" היה מקום מפגש רב תרבותי, היו בו ערבי הקרנה לנשים, יהודיות, ערביות, נוצריות. היה אחד המוקדים של מסיבות הפורים של אגדתי.
שרידי ראינוע עדן כיום
צילום משנת 1922
צמוד לראינוע הקימו את "קיוסק מדרגה ראשונה", כפי שכונה אז, ששירת את באי הראינוע
ומכרו בו גזוז בלירה אחת. מבנה הקיוסק נשמר, ומצוי ברח` לילינבלום סמוך ל"עדן". זה אמנם לא הקיוסק הראשון שנבנה, אך היחיד ששרד.
"קיוסק מדרגה ראשונה"
קיוסק משוחזר בשדרות רוטשילד, במקום המדויק של הקיוסק הראשון של תל אביב, המבנה "גוץ" לא כמו המקור (צילום סיון)
ב-1913 הקימו מנחם ומלכה אלקונין ברחוב לילינבלום את "מלון אלקונין", בית המלון הראשון בתל אביב. למלון היו 38 חדרים, ובזמנו היה גם המבנה הגבוה ביותר בעיר המתפתחת. הבית, עשוי כורכר, נבנה בסגנון אקלקטי, וכלל מעקות, עמודי אבן, כרכובים וציורי קיר. במלון התארחו נכבדים רבים: דוד בן גוריון, יצחק בן צבי ואפילו עבדאללה מלך ירדן.
לאחר מלחמת העולם הראשונה שונה שם המלון ל"צנטרל", ובשנות ה-40 הפך לבית דירות. עם מותה של מלכה אלקונין (1947) היה המבנה למשכם של בתי מלאכה. בשנות ה-70 הוא ננטש, ובשנות ה-80 נמכר לאדם פרטי. לאחרונה יצא מכרז על המבנה, זכתה בו חברה שהתחייבה לבנות על יסוד המבנה מלון חדש שישמר את המבנה הישן במדויק ולא יפגע באופיו. חלקו העליון של המלון החדש, שיבנה מעל לחלק הישן, יהיה כולו מבנה זכוכית.
שרידי המלון וסממני הפאר המעטים שנותרו ממנו
מבנה המלון – צילום מאתר וינט
בהמשכו של רחוב לילנבלום שוכן
בית הקפה גלריה "המעליה" של המעצב אודי יפרח – קפה פנטזיה (צלום סיון)
עוד קצת פאנטזיה (צלום סיון)
ובנתיים, עד שיגיע ההמשך, תוכלו לקרוא קצת על בתיה ורחובותיה של אחוזת בית.
*
אני מציעה להכנס לקישורים בצבע הירוק ולהתענג עליהם. , עשו סיור באתר של מסעדת "ג`קו", תוכלו לשזוף עיניכם במבנה הפנימי המשוחזר והנפלא
מסע בתוך החמישים 