קטגוריה: צילום

אתמול הייתי גאה

 אני תמיד גאה, אבל אתמול הייתי גאה לצעוד בין אלפים שצעדו באוירה חגיגית ועליזה ברחובות תל אביב.

יהיה מי שיגיד שהמצעדים הללו מיותרים, אבל אף אחד לא חושב שהעדלאידע מיותרת, או פסטיבלי רחוב אחרים כמו המרדי גרא בניו אורלינס, הקרנבל בריו או המצעדים הטקסיים הנוצרים שעוברים ברחובות העיר העתיקה בירושלים חדשות לבקרים.

כנראה שיש משהו מאוד אנושי ברצון להתאחד ולחגוג יחד בצעידה עליזה ברחובות העיר, כל קבוצה מסיבותיה היא.

היה שם יופי, המון יופי

נשי


גברי

 

שלעיתים עורר בנו צער מסוים… [סיון צילמה מעל 200 תמונות שלו, אני רק 16 :)]

בסוד אגלה לכם, שככה פחות או יותר נראה "האפולו שלי" בימי צעירותו וגם עכשו כשהוא פלוס מינוס שלושים שנה, הוא נראה נפלא ולכן זכה אצלי לכינוי אפולו!

 

יופי טראנסג'נדרי

היתה גם מחאה אך היא היתה שקטה וצבעונית

יופי פיצי

 

כאחת שמאוד לא אוהבת את הפסטיבלים ההמוניים ונמנעת מהם, אני חייבת לציין שהאוירה ומצב הרוח העליז גרמו "אפילו" לי להנות. והחמסין הנוראי אותו חשנו כבר משעות הבוקר, התחשב בנו ולא הטריד כשמשבי רוח נעימים מהים עטפו אותנו בקרירות מרעננת.

*
אפשר ורצוי ללחוץ על התמונות להגדלה

 

מודעות פרסומת

שעת הצוענים

אחרי יום ארוך ומעלף [עליו עוד אכתוב פעם] הגענו לטיביליסי – עיר הבירה.

From חגיגת הצוענים

לאחר שהתמקמנו במלון בוטיק קטן במרכז העיר, יצאנו לארוחת ערב בבית מקומי. מהרגע שהגעתי לשם, אפפה אותי תחושה שאני ניצבת בסרט "חגיגת הצוענים". המראות, האוירה והמוסיקה המקומית שֲתלו אותי ממש לתוך סצינה מהסרט.

From חגיגת הצוענים

העליבות פשה בכל, אבל הירוק המצמח מחפה ומסתיר מעט

From חגיגת הצוענים

"הארמון" מזכוכית של האוליגרך מספר אחד בגאורגיה, משקיף על העליבות מלמעלה. כמו שכבר הזכרתי בפעמים קודמות. גאורגיה ארץ של קצות.

הבית בנוי בצורה של חצר איטלקית וגרים בה בהרמוניה מספר משפחות. המבנה בנוי סביב חצר מרכזית ומרפסת המשקיפה אל החצר בה מתוחים חבלי כביסה ודלתות הדירות שבקומת החצר.

From חגיגת הצוענים

אני עולה אל הקומה העליונה

From חגיגת הצוענים

מבט קצר אל החצר, מציג לראווה ולתאווה את השולחן המפואר שנערך לכבודנו במרכזה

From חגיגת הצוענים

בין חבל כביסה אחד

From חגיגת הצוענים

למשניהו [זה שהמתוח מעל למרצדס המבריקה].

From חגיגת הצוענים

שכן מעיף מבט סקרן אל החצר הערוכה המתמלאת אורחות רעשניות

From חגיגת הצוענים

הצבע מתקלף וערימות גרוטאות מונחות בכל מקום

From חגיגת הצוענים

רצפת העץ הזו ידעה ימים יפים יותר…

From חגיגת הצוענים

אני יורדת אל שולחן הסעודה שבראשו יושב ארמני חביב המַעֲרֶה לתוכו מהייש המקומי

מה לא היה שם?

From חגיגת הצוענים

סוג של חביתיות, ממלואות גבינה

From חגיגת הצוענים

עוד סוג של חצ'פורי

From חגיגת הצוענים

ירקות ממולאים, הטעימים שאכלתי מימי

From חגיגת הצוענים

מעדנים בלי די, עוד ועוד ועוד אוכל נערם על השולחן. אין ספק שהגאורגים הם המארחים הנדיבים ביותר שקיימים עלי אדמות.

From חגיגת הצוענים

ילדי המארחים שרו לנו שירים עם פטריוטיים מקומיים

העיניים לא שבעות מהמראות הסותרים

From חגיגת הצוענים

פינה ירוקה

From חגיגת הצוענים

בחצר העלובה

From חגיגת הצוענים

הארמני החביב, שהתאהב בסיון מהרגע ששם עליה את עיניו, מביא גיטרה מנגן ושר לה ולנו שירים

From חגיגת הצוענים

המקפיצים את הבנות והן פוצחות בריקוד עם המארחים עד לשעות הדי מאוחרות

From חגיגת הצוענים

בדרך חזרה למלון אנחנו עוברים ליד בנין העיריה המואר של טביליסי. אני מעבירה שיחה עם דינה, המארחת שלנו, שמפצחת לי את "סוד" המרצדס שחנתה בלב החצר.

בגאורגיה, חלק גדול מהמכוניות מוברחות, המחירים שלהם מאוד זולים [יחסית]. אין מיסים, אין ביטוח, לא צריך להיות מליונר כדי לקנות זה סוג של רכב, אם יש לך עבודה מסודרת, ומשכורת יפה [אנשי הצבא והמשטרה כדוגמא] מכונית שכזו בהשיג ידך. לכן על הכבישים ובתוך הערים ליד בתים מטים ליפול, ניתן לראות מן מראות "בלתי אפשריים" שכאלה, לצד מכוניות לאדה משנת תרפפ"ו.  עשית תאונה, הלך האוטו אין על כך פיצוי, גם לא על פגיעות גוף… קונים חדש ואם חלילה נפצעת, אם אין לך כסף, הטיפול שתקבל מינימאלי – אין שם ביטוח בריאות בסיסי.

יום מלא וגדוש מסתיים לו בחגיגה צוענית שלעולם לא תשכח.

.

נס לא קרה להם

כהרגלי בקודש, אני מתיישבת לי בערבי החורף האלה מול הטלויזיה מכורבלת בשמיכה, חם ונעים לי.  כשצפיתי שלשום בשטפונות בדרום וראיתי את פעולות החילוץ חשבתי לעצמי, איך כל שנה מחדש, היופי הפראי של הטבע גובה לו קורבנות.

From תל קטרה – פריחה

כשצילצל הטלפון והשם של הבת שלי הופיע על המסך הסלולארי, ממש בסמוך לתמונות שעל מסך הטלויזיה, הדבר האחרון שציפיתי לו היה לשמוע שאני מכירה את האיש הנעדר. תחושה שכל האברים בגוף מתכנסים לאגד במרכז הגוף וכמו נופלים לתהום, היכתה בי.

From תל קטרה – פריחה

תחושה מעוננת של מלנכלויות כבדה מלווה אותי ביומיים האחרונים. אנחנו תמיד מרגישים נורא מול אסונות, אך כשהשמות הופכים למוכרים זה כמו חותך בבשר החי. אני חושבת לעצמי על איך כל הפרופורציות משתנות לפתע… הצורך "להתמסכן", הקיטורים היומיומיים, המחלות, הן אפסיות מול המוות. פורופורציות, כן פרופורציות.

*

כדי לא לתת למלנכוליה למשול בכיפה, אספתי את עצמי ויצאתי לתל קטרה ממש פה ליד הבית…

From תל קטרה – פריחה

קיוותי לפגוש פריחה, אך האשלים השרופים רק חידדו את תחושת האובדן שלי בתוך עצמי.

From תל קטרה – פריחה

ירוק הקיף אותי מכל עבר [מבט אל שפלת יהודה]

From תל קטרה – פריחה

ירוק מרגיע

From תל קטרה – פריחה

פה ושם האירה אלי חרצית כמו שמש מחממת. הייתי כבר בדרך חזרה כשעיני קלטה במדרון

From תל קטרה – פריחה

נקודת צבע אדומה

From תל קטרה – פריחה

כלניות קטנטנות

From תל קטרה – פריחה

ממש בגובה הירק, מנקדות בצבען העז את המדרון

From תל קטרה – פריחה

צעד אחד בלתי זהיר ואני כמעט עולה על איריס

From תל קטרה – פריחה

צהוב עז – איזו הפתעה. חשבתי שהאיריס הארצישראלי לבן, כמו שראיתי אצל עננת

From תל קטרה – פריחה

בקרבת האוטו פגשתי גם בלבנות 

From תל קטרה – פריחה

 העטורות קוים כחלחלים יפיפיים.

כששבתי הביתה העגמומיות עטתה קלילוּת מרופדת בידיעה שמלווה אותי עוד מימי הדובי. הכל תלוי בי ובנקודת המבט שאני מאמצת לעצמי, בזכותם החיים שלי יפים על אף הכאב הנוגע בי יום יום.

עוד מבט על ניו יורק

בפינת הרחובות ברודווי – ליברטי עומד לו פסל רחוב בצורת ריבוע אדום

From ניו יורק

ממש בפינה הצפון מזרחית של האזור הפיננסי

From ניו יורק

מקרוב

From Online Edits

זוית אחרת

From ניו יורק

ועוד אחת.

*

הרשומה בעקבות התמונה הזו:

http://flashespics.wordpress.com/2010/01/14/חלון-הזדמנויות 

*

שבת שלווה לכולם

[הצילום שלי עדין לגמרי בתולי בתקופה ההיא]

בדרך חזרה

מתוך ערוץ ה – Arghuni אנחנו מתחילים לטפס שוב על ההרים  כדי לשוב לגודאורי

 

הנהר השוצף

מלוה אותנו לאורכה של הדרך

 

אני מצלמת בלי הכרה

פריחה מרהיבה מכל עבר

פינת מנוחה לטראקיסטים שחוצים את ההרים האלה ברגל

שרידי קולחוז, בו היו מכינים גבינות, מהתקופת הקומוניסטית

 

מים מכל עבר והג'יפ עובר בסך

עדרי כבשים

  

ורועים

עדרי סוסי פרא

בצד היאלות – מגורי הרועים בשטח

 שלא נשכח שאנחנו על הדרך הצבאית, מגדלי השמירה מציצים אלינו במעלה המדרונות

גם הפרות לא נפקדות מהדרך

אחד הג'יפים מעלה עשן

ושמוליק מנצל את ההפסקה להראות לנו את הדרך על המפה

התגברנו על התקלה והגענו לנקודה הכי גבוהה, ממש אפשר לגעת בעננים,

מעבר ההרים – גובה 2100  מטר

מעיפים מבט אל המשכה של הדרך אל "הכביש" שעליו ניסע עוד כמה דקות

המקומיים

חיים מבודדים בתוך הנוף היפיפה הזה

הנה אנחנו שוב בפאתי אגם ז'ינגוואלי המוכר 

עוצרים ליד מפגש נהרות מעניין

אחד הנהרות זרם בתוך שטח עם אדמה כהה, השני בתוך בהירה יותר,  בנקודת המפגש אפשר לראות את השוני בצבעי המים עד להפיכתם לאחד

 

רגע לפני שנגיע למלונית לנוח מיום ארוך, אנחנו עוצרים לנוח בפונדק דרכים מקומי,

לקראת יום המחרת שהיה אחד משיאי הטיול

*

האלבום למתעניינים

שמוליק פרידמן

טל` 050-8272935/6

טשטוש ראיה

כשיצאנו לכיוון אגמון החולה בשעה שלוש לפנות בוקר

לא ידענו מה צופן בחובו היום הזה.

כשהגענו, קידם את פנינו מראה אנגלי אופייני

שנה טובה

.

From החולה

"ויש אדם אוהב אדם אחר

באהבה צומחת בלילות

אשר לא תִּפָּגֵם לא תחסר

גם בעבור ימים אחר לילות"

.

"יש לב נמשך אל לב קָרֵב

באהבה של רוח וּלְבוּשָה של גוף

בה כל אשר אבד מכבר מלב

דומה נמצא לפתע בָּאהוב"

                            / נתן זך

From החולה

"כשהלכת ממני הלכו ממך

פניך בחפזון סוער של פרידה…

.

…ובבוקר לא הצלחתי להסיר אותן

מזכרוני לקלף אותן מעל פני

                             / אשר רייך

From החולה

.

תאהבו הרבה השנה


יהודית