וביום הזה אֶדֹּם

תצלומו הראשון של היטלר / ויסלבה שימבורסקה
תרגום: רפי וייכרט

ומיהו התינוקון הזה שבמתניה?
זהו אדולפיק הקטן, בנה של משפחת היטלר!
אולי יהיה דוקטור למשפטים כשיגדל?
או טנור באופרה של וינה?
של מי היד הקטנטנה הזאת, של מי האוזן, העין, האף הזעירים?
של מי הבטן הקטנטנה המלאה חלב, עדין לא ידוע:
של דפס, רופא, סוחר, כומר?
לאן יגיעו הרגלים הקטנטנות, המצחיקות הללו, לאן?
לגנון, לבית הספר, למשרד, לחתונה
אולי עם בתו של ראש העיר?

עולל, מלאכון, פתיתון, קרן אור,
כשבא לעולם אשתקד,
לא חסרו אותות בשמים ובארץ:
שמש אביבית, צמחי גרניום בחלונות,
בחצר מוזיקה של תיבת נגינה,
ניבוי מוצלח בעטיפת ניר ורודה,
ממש לפני הלידה חלומה הנבואי של האם:
לראות בחלום יונה – בשורה משמחת,
ללכוד אותה – יגיע אורח מיוחל זה מכבר.
טוק טוק, מי שם, זה ליבו של אדולפיק פועם.

מוצץ, חיתול, סינרון, רעשן,
הבחורון בריא, תודה לאל,
דומה להוריו, לחתלתול שבסל,
לילדים מכל האלבומים המשפחתיים האחרים.
נו, הרי לא נתחיל לבכות עכשיו,
אדון צלם יעשה קליק מתחת לשרוול השחור.

פוטו – קלינגר, גרבנשטרסה בראונאו,
ובראונאו היא עירה קטנה אך מכובדת,
חברות סולידיות, שכנים טובים וישרים,
ניחוח עוגת שמרים וסבון אפרורי.
יבבת הכלבים ופעמי הגורל אינם נשמעים.
המורה להיסטוריה מרופף את צווארונו
ומפהק מעל למחברות.

 

השיר מופיע בספרה "שלהי המאה", הוצאת קשב לשירה

מודעות פרסומת

11 תגובות ל-“וביום הזה אֶדֹּם

  1. מצמרר ומעורר מחשבה

     **

    כשראיתי את השיר הזה
    פשוט נאלמתי…

  2. מעביר צמרמורת.
    והקוץ …………..
    ונח קליגר עכשיו בערוץ 10

    **

    היה לי קשה לראות את כל התוכניות ביום השואה
    הקךטתי ואראה אותן לאט לאט…

  3. יהודית שמר

    מעורר מחשבות. שימבורסקה היא משוררת דגולה ואת השיר הזה ראוי ללמד בתיכון. מצמרר ממש.

    **

    אני חושבת שזה שיר חובה המסמל את הבנאליות של הרוע…

  4. בהחלט מצמרר. תודה.
    אני מסכימה עם יהודית, צריך ללמד את השיר הזה.

  5. מילים חוצבות .

    **

    כן!

  6. השיר חזק ורב עוצמה. צריך היה אומץ כדי לכתוב שיר כזה. איני מתפלאה שזו שימבורסקה הנפלאה. ליד השיר, גם התמונה הופכת מצמררת. אכן קשה למצוא מילים להגיב בעזרתן. אז באמת תודה רבה שהבאת!

    **

    אין ספק ששימבורסקה נפלאה
    כל ילד הנולד הוא פאר היצירה עבור הוריו
    אף אחד לא יכול היה לנבא שהוא יהפוך לסמל הרוע
    והפאנץ ליין בסוף עם המורה להסטוריה המפהק…

  7. עד כמה היה קשה ודאי לויסלבה לכתוב מילים יפות על העולל שיגדל וישמיד כל כך הרבה מיליונים.

    התצלום כל כך מרשים בהתייחס לקורות עמנו

    **

    אני חוזרת לתגובתי
    "הבנאליות של הרוע"
    כל רשע מתחיל בחדר לידה מלא תקווה

    תודה אילנה

  8. הקלפטה הפולניה

    לא בכדי קיבלה שימבורסקה פרס נובל.
    מרתק מאיזה כיוון היא הסתכלה על התפתחותו של תינוק קט למרצח הגדול ביותר שקם ל"אנושות"…..

    **

    אכן, משוררת גדולה
    בכל אחד יש תקווה כשילד חדש נולד, וראו את הילד הזה, לאן "התגלגל"
    זו גדולתה.

  9. מעורר צמרמורות על אודות ה"נורמליות".

    **

    בדיוק. זה מה שהרגשתי כשקראתי את השיר

  10. מצמרר.
    אני חושבת שנתקלתי בשיר הזה או במשהו ברעיון הזה.
    אבל אני לא בטוחה שזה זה.
    מה שאני קראית מתאר תינוק מתוק שגדל ורק בסוף מתגלה שזהו היטלר.

    הצילום מתאים מאד לשיר

    **

    תינוק מתוק שגדל להיות היטלר…
    הרי כולנו מגדלים תינוקות נהדרים ואיך אי אפשר לנבא מתוך המתתיקות את האכזריות…

  11. השיר מצמרר זאת לא מילה המבטאת את גודל הזוועה
    שצמחה ועד עצם היום הזה, אנו לא מפסיקים להצטמרר…
    כל השבוע הזה עם הדמעות של חמותי, הילדה ששרדה
    ומילותיה המצמררות מתוך ספרה, שאותן התכבדתי לפרסם
    בבלוג שלי.
    יש לי משיכה בלתי מוסברת לקרוא ספרים וחומרים על
    השואה, שלא לדבר על סרטי קולנוע וסיפורי שורדים
    בהפקות טלוויזיוניות.
    והדרדר שלך, מזכיר לי את ימי עלומיי, שנהגתי לקטוף
    דרדרים סגולים, לצלם ולצייר אותם ולשמרם באגרטל.
    אוהבת דרדרים ואת הצילום שלך.

     ***

    אורה

    שימבורסקה יודעת במילים פשוטות לגעת בנקודות הכי רגישות
    ובעוצמה.

    תודה יקירה }{

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s