נס לא קרה להם

כהרגלי בקודש, אני מתיישבת לי בערבי החורף האלה מול הטלויזיה מכורבלת בשמיכה, חם ונעים לי.  כשצפיתי שלשום בשטפונות בדרום וראיתי את פעולות החילוץ חשבתי לעצמי, איך כל שנה מחדש, היופי הפראי של הטבע גובה לו קורבנות.

From תל קטרה – פריחה

כשצילצל הטלפון והשם של הבת שלי הופיע על המסך הסלולארי, ממש בסמוך לתמונות שעל מסך הטלויזיה, הדבר האחרון שציפיתי לו היה לשמוע שאני מכירה את האיש הנעדר. תחושה שכל האברים בגוף מתכנסים לאגד במרכז הגוף וכמו נופלים לתהום, היכתה בי.

From תל קטרה – פריחה

תחושה מעוננת של מלנכלויות כבדה מלווה אותי ביומיים האחרונים. אנחנו תמיד מרגישים נורא מול אסונות, אך כשהשמות הופכים למוכרים זה כמו חותך בבשר החי. אני חושבת לעצמי על איך כל הפרופורציות משתנות לפתע… הצורך "להתמסכן", הקיטורים היומיומיים, המחלות, הן אפסיות מול המוות. פורופורציות, כן פרופורציות.

*

כדי לא לתת למלנכוליה למשול בכיפה, אספתי את עצמי ויצאתי לתל קטרה ממש פה ליד הבית…

From תל קטרה – פריחה

קיוותי לפגוש פריחה, אך האשלים השרופים רק חידדו את תחושת האובדן שלי בתוך עצמי.

From תל קטרה – פריחה

ירוק הקיף אותי מכל עבר [מבט אל שפלת יהודה]

From תל קטרה – פריחה

ירוק מרגיע

From תל קטרה – פריחה

פה ושם האירה אלי חרצית כמו שמש מחממת. הייתי כבר בדרך חזרה כשעיני קלטה במדרון

From תל קטרה – פריחה

נקודת צבע אדומה

From תל קטרה – פריחה

כלניות קטנטנות

From תל קטרה – פריחה

ממש בגובה הירק, מנקדות בצבען העז את המדרון

From תל קטרה – פריחה

צעד אחד בלתי זהיר ואני כמעט עולה על איריס

From תל קטרה – פריחה

צהוב עז – איזו הפתעה. חשבתי שהאיריס הארצישראלי לבן, כמו שראיתי אצל עננת

From תל קטרה – פריחה

בקרבת האוטו פגשתי גם בלבנות 

From תל קטרה – פריחה

 העטורות קוים כחלחלים יפיפיים.

כששבתי הביתה העגמומיות עטתה קלילוּת מרופדת בידיעה שמלווה אותי עוד מימי הדובי. הכל תלוי בי ובנקודת המבט שאני מאמצת לעצמי, בזכותם החיים שלי יפים על אף הכאב הנוגע בי יום יום.

מודעות פרסומת

36 תגובות ל-“נס לא קרה להם

  1. הקלפטה הפולניה

    בדיוק כרגע מדברים בטלוויזיה, על חוסר זהירות
    של אנשים הרפתקנים, שיוצאים לראות שטפונות, והמדינה
    משלמת את מחיר החילוץ.
    פעם כתבתי רשומה על מות מיותר.
    המות הזה שייך לקטגוריה הזאת.
    התמונות יפהפיות.

  2. כן קלפטה, זה בהחלט מוות מיותר
    אבל חייבת להגיד שהאנשים האלה, באמת לא אנשים קלי דעת ולא אנשים של "רוח וצלצולים"
    היתה כאן טעות בשיקול הדעת, טעות עצובה מאוד.

    תודה

  3. התמונות נפלאות ומרהיבות, אך למרות זאת הרשומה כולה הותירה אותי יותר עגמומית וכבדה מכפי שהייתי קודם לכן. חשבתי על זה עוד קצת, והגעתי למסקנה שלא בצדק. כי כמו בתיבת פנדורה הבאת לנו את התקווה בדמות הידיעה שמלווה אותך מימי הדובי :-).

    וכך יכולתי "להרשות" לעצמי להשאר עם יפי התמונות, ועם המחשבה שבחירה לדבוק ברע שתמיד היה ותמיד יהיה לא תועיל. וכך הגעתי למצב טוב בהרבה מזה עמו הגעתי. אז תודה רבה לך פלאשי נהדרת!

  4. כן, חייבים להמשיך הלאה אלה החיים וצריכים לזכור שיש אנשים שלא קורים להם ניסים שברגע החיים אובדים.

  5. כן נקודת המבט הזו…
    בגג שלי פורחים נרקיסים מריחים, נפלאים, מזכירים לי בבוקר את החיים שזורמים בקצב משלהם…

  6. הטבע הזה הירוק אשר גורם לך להרגע ולשוב אל הדובי הוא אותו הטבע שיכול באחת להפוך את פניו ולגבות חיים . מה הצורך ההרפתקני והמסוכן הזה לרוץ אל תוך הסכנה? מקווה שעובר עלייך ערב חמים וצבעוני יותר. חיבוקים מותק.

  7. אנחנו לא יודעים באיזה אופן נצא מעולם החיים, אבל כל עוד אנחנו כאן, צריך לשמוח בכל יום על הדברים הקטנים.. כמו להביט בחרציות.. או כלניות, לדעת שכל מה שמסביב יפרח שוב ושוב.
    צריך להעיז, לעשות את הדברים שבאמת עושים לנו טוב – היום, כי אי אפשר לדעת מתי יגיע הקץ…

    מחר אכנס לתיקיות.. להתענג עוד קצת על הצילומים המרהיבים שלך

    נשיקות
    אילנה 😛

  8. כתבת מאד מאד מרגש ויפה,
    והתמונות נפלאות, נהדרות.

    בקשר לצבעי האירוסים – לצעירים יותר יש גוון צהבהב; וככל שמדרימים, יש להם נטיה להיות יותר תכלכלים.
    האירוסים שלך נפלאים! תודה!

  9. כשבנשמה אפור צריך תמיד לחפש את נקודות הצבע …
    צילומים נפלאים.

  10. צילומים משגעים
    אהבתי את העצים והירוק שלא רגיל במקומותינו.
    עצוב לאבד משהוא שמכירים.
    חיבוק לבוקר טוב יותר

    ומוזמנת להציץ כאן
    ביסים http://bissim.com/2010/01/21/snowandleftovers/#comments
    ובלוג צילומים שלי
    https://yara113photos.wordpress.com
    גם כאן
    https://yara113.wordpress.com
    סוף שבוע נעים
    אתי

  11. גימלית

    אני שמחה שלמרות העגמומיות של הרשומה יצאת בסופו של דבר מעודדת ממנה
    הכל באמת תלוי בנו…

    חיבוק

  12. סיון

    אם אנשים יפנימו את זה ולא יתלוננו כל הזמן על מר גורלם,
    יהיה טוב!

  13. אביטל

    אני מניחה שאנשים מתכוונים להנות מפראות הטבע ולא להסתכן סתם… אבל טעות של רגע, מסתבר, עולה לפעמים בחיים.

    עצוב

  14. נכון אילנה

    אנחנו לא יודעים באיזה אופן נצא מהעולם
    לכן חשוב שנדע להסתכל עליו בצבעים קצת יותר ורודים ולא להתרכז רק בנאחס…

    תודה יקירה }{

  15. תודה עננת

    הפתיעו אותי האירוסים האלה, בכלל לא ידעתי שהם פורחים גם פה 🙂

  16. תודה דומינק'ה

    החיים מנוקדים בהמון נקודות של צבע, רק שצריך לרצות לראות את זה

    }{

  17. דוט יקירה

    אם אין אנחנו לנו… 🙂

  18. עצוב… אפשר להתנחם בזה שאצלנו כמות הנפגעים באסונות טבע היא יחסית קטנה – אבל זה לא עוזר כשנהרג מישהו מוכר

    לפחות עוד אפשר להתנחם בפריחה…

  19. ואני, אתייחס לפריחה, לצילומים הנפלאים שלך, לצבעים החזקים שהחורף מעצים לקלוז אפ הנהדר של הכלנית.
    שבת שלום

  20. פלשי
    מדוע תגובתי ממתינה לאישור?
    לא קבלת?
    אתי

  21. האמת שקראתי את הידיעה בעתון לא הצלחתי להבין
    איך בן אדם בגיל כזה שאמור להיות שקול ואחראי עושה
    דבר שמתאים יותר לבחורים צעירים ופזיזים שלא מבינים את הסיכונים שבשטפון. מאוד עצוב, לאילו שהשאיר מאחור.

  22. אופל כחול

    כתבת רגיש ונהדר ,
    והצילומים נפלאים ,
    לא מכירה את המקום .
    גם עברתי ימים עצובים אלו ,משום שהכרתי את שרה נוי ,אישה מדהימה ויוצאת דופן ,רק לפני כחודש נפגשנו עם חיבוק ונשיקה .לצערי כנראה הי שיקול דעת מוטעה ,משום שלא מדובר באנשים קלי דעת כלל וכלל .עצוב מאד .

  23. תודה מוטי

    אתה צודק, מתנחמים בפריחה וביפי הטבע

    שבת יפה היום, אתם בטח הלכת לראות פריחה

  24. שיקית שבת שלום לך

    שמחה שנהנית מהפריחה שלי פה 🙂

  25. אתי שבת שלום

    מה שקרה, הכנסת שלושה קישורים, מה שהעביר את התגובה אוטומטית לרשומות הזקוקו לאישור.

    תתחדשי על הבלוג החדש
    את ביסים אני מכירה כבר הרבה זמן

    תודה

  26. היי יאיא

    עצוב מאוד במיוחד כי אלה לא אנשים קלי דעת

    שבת שלווה לך

  27. אופל…

    תארתי לי שאת מכירה את האנשים, גם אורות וגם ניר בנים. את ממש שכנה שלהם.
    עצוב כי כמו שאמרת, אלה לא אנשים קלי דעת.

    חיבוק

    יהודית

  28. תנחומיי.
    התמונות שלך מקסימות.

  29. תודה ברבורה

    תנחומים למשפחה…

  30. זה באמת מכה חזק כשמכירים.
    מוות כל כך מיותר 😦

    חיבוק גדול
    הצילומים משגעים – במיוחד של האירוס הצהבהב עם הפסים הכחלחלים – את מגיעה לרמות ביצוע צילומיות ממש נהדרת!

  31. כן…

    תודה אנג'ולי
    האירוס הזה באמת יפיפה

    }{

  32. תמונות מקסימות!

  33. תודה הוטמן 🙂

  34. צוב וכואב במיוחד, כשהאסונות נוגעים בנו ובמעגלים המוכרים לנו אישית.
    כמה עצוב לשמוע על עוד אסון מיותר.
    וכמה יפה הטבע הירוק, המשובץ בכתמי צבע נפלאים, שמסביבנו.

    הלוואי ולא נדע עוד אסונות ואובדן מיותר
    }{

  35. כן עופר
    יש בטבע משהו שמאזן אותך…

    שבת מקסימה לך

  36. נקודת המבט האהבות עליי 😆

    *

    תודה, חייכתי

    היה לנו חורף קטלני – תרתרי, השנה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s