האוכל בגאורגיה זו חגיגה בלתי נגמרת, גורמה – אל תחפשו פה, זהו אוכל בסיסי, טעים ומשמין עד בלי די. הרבה בצקים, הרבה שמן והרבה הרבה כוסברה (איכס) שנכנס כמעט לכל מאכל. אין דבר כזה לחטוף סנדויץ ועגבניה או מלפפון, המינימום הם החצ`פורי והחינקלי.
במסעדה האדומה בריקוד של טעמים ושל הגוף
לגורי הגענו חצי "מתות" אחרי שטיפסנו לאופלציכה ומורעבות. השעה היתה כבר כמעט שלוש ואת ארוחת הבוקר שלנו אצל דינה בשש בבקר הקיבה שלנו בכלל לא זכרה. התיישבנו במסעדה אדומה, ולא, זה לא "בורדל", למרות שזה אולי נראה קצת כזה…
פה פגשתי שנים מהמעדנים "הכי הכי" שפגשתי בגאורגיה
דויד הנהג שלנו ובקבוקי "משקה האלוהים"
כאן התמכרתי לראשונה לבקבוקי השתיה בטעם לימון ואגס. זה לא המשקה שאנחנו מכירים מהבית. זה משקה בטעם גזוז של פעם. הגזוז שכולנו, או לפחות בני גילי זוכרים מהילדות שלנו. מהימים שהיינו הולכים לקיוסק השכונתי, וקונים כוס גזוז ישר מברז אל הכוס בעשרה גרוש.
אח, איזה טעם ממכר, לאורך כל הטיול שתית בקבוקי גזוז שכאלה.
ואז זה הגיע, לפני הונחה צלחת שלא זיהיתי בה דבר מלבד חצילים מטוגנים. היו אלה חצילים מגולגלים כשבתוכם מחית אגוזים ושאר מיני טעמים שלא ידעתי לזהות, שהתפצחו על לשוני כבשו את החיך והפעילו בי כל בלוטת טעם קיימת בריקוד סוער ומרגש.
גם העיגולים הירוקים האלה שאתם רואים בינהם, היו לי חגיגת טעמים סוערת. אלה כדורי תרד עם עלי מנגולד כם גבינה ואגוזים ועוד מיני טעמים שאני לא מכירה. זה טעים אנשימים, טעים שבא לבכות.
עכשו יבוא הקטע שסיון לא תסכים איתי. זה היה לטעמי החצ`פורי הכי טעים שאכלנו בכל גאורגיה. וכל כך למה? החצ`פורי הזה, הבצק שלו היה קליל, קריספי ובנוסף לגבינה שהיתה בתוכו, היתה מעליו גבינה שנחרכה קצת בתנור. מעדןןןןןןןןן, אני עדין יכולה לראות את הכוכבים מתנצנצים לי בעיניים בכל ביס וביס שנתתי בו… ונתתי! 
אל תשאלו אותי מה עוד אכלנו כי אני לא זוכרת. חטפתי אמזיה זמנית מרוב טעימוּת.
ובתום הארוחה
פצחו המקומיים (רק הגברים) שהתרגשו לביקורם של 11 עלמות ישראליות בריקודים ואנחנו הצטרפנו
אל חגיגת מוסיקה (שנמצאת אצלי פה על המחשב ואם הייתי יודעת איך מעלים אותה לפה, הייתי שמה לכם אותה ברקע)
וחושים
אפשר היה להמשיך עד אין סוף אילולי אדון זמן.
בשעת ערב, מוקדמת יחסית, הגענו למלון שלנו בבאקוריאני. העייפות של היום הראשון חיסלה אותי, טעמתי כזית מארוחת הערב וזחלתי ממיטה
ארוחת בוקר בבקוראיני
מי שקרא אצל סיון כבר יודע שארוחת הבוקר שלנו כללה כל טוב כולל, עוף וציפס
ושאריות גיבץ, הכי טעים שאכלתי מימי, מארוחת הערב של יום אתמול. סיון אמרה שהוא מזכיר לה את הגיבץ שסבתא שלה מכינה.
בכלי הלבן עם הפרחים – שמנת ולידו קערה כחולה מלאה בסוכר. אם חלילה מישהו יטעה לשכוח את הקשר בלתי נפרד בין שמנת וסוכר… [בחזית התמונה נראים סימנים חצ`פורי שיצא חם וטרי מהתנור :-)]
אני מתענגת על חתיכת עוגה פושטית ושמנת כמו של פעם
אמיתית כזו… שמנת שכבר לא מצליחים לשחזר אצלינו, גם כשכתוב על הגביע או הקופסא "שמנת של פעם". כל כפית מתגלגלת אצלי על הלשון באלף התפצחויות של בלוטות הטעם. כמו פעם, ממש כמו פעם.
בצל סוכת גפנים
שעת צהרים לוהטת, הקרירות והגשם הרענן של הבוקר כבר נשכחו מזמן. העליה לורדזיה לפנינו, אך השמש הקופחת על ראשנו ומזכירה קיץ ישראלי שולחת אותנו אל סוכת גפנים מדהימה באמצע הכלום. במרחבי הירוק שמחוץ לערים רואים בית פה ובית שם ובכל אחד מהם סוכרת הגפנים המבורכת.
אנחנו מגיעים את אחד הבתים האלה לארוחת צהרים קרירה
השולחן מחכה לנו
כאפריטיף אנחנו מקבלות
גבינה מקומית שמחוררת כמו ספוג (לא אהבתי)
סלט מירק הגן, מלא מלא מלא בכוסברה (מה יש להם מכוסברה לגאורגים האלה)
וחצילים נהדרים שגם מהם נאלצתי להוריד את הררי הכוסברה
ואז…
הגיעה מנת הדג הכי טעימה שאכלתי מימי, ואכלתי דגים. דגי פורל שטובלו כזית, הונחו לכמה דקות על האש ומשם מיד אל הצלחות שלנו.
וואי וואי וואי, איזה טעם גן עדן! אני בטוחה שסיון ועלווית תסכמנה איתי פה אחד!
ואם חשבתם שכאן תסתיים הארוחה – טעיתם
הנה עולה לה צלחת גדושה בבשר כלשהו (צבי אם אני לא טועה), מעליה נמסה גבינה צהובה וחתיכות פטריות פורטובלו… מה אגיד ומה אדבר?! לא יכולתי לגעת בזה כי הבטן שלי פשוט היתה מלאה עד גדותיה בפורל ובשאר "חטיפים" שלא יכולתי להמנע מהם [אם תשימו טוב לב, תראו ברקע חצ`פורי שארוחה בלעדיו היא לא ארוחה, ולא חשוב אם זה בוקר ערב או צהרים… גם פה החצ`פורי היה טעים להפליא, טעמתי כזית]
וכך בצל סוכת גפנים קרירה, יושבות להן 11 נשים מתפוצצות מבליסה בלתי נגמרת ולא יכולות לזוז. רק המחשבה שהעליה לורדזיה תוריד מאיתנו את עודפי המשקל שצברנו בארוחה הזו, הצליחה להזיז אותנו מהמקום.
היתה זו אחת החוויות הכי יפות וטעימות שזכינו לה בגאורגיה. בעבור הדג הזה, הייתי קמה עכשו חוזרת לגאורגיה.
תם פרק האוכל הראשון
מסע בתוך החמישים 
התעללות
now , you are talking
הדגים האלה נראים חבל"ז
מה, יש עוד??
עכשיו אני צריכה לקרוא על זה?
תגידי… מה עשיתי לך..
איחס חצ`פורי
לפחות הבאת מתכונים?
טוב שהזהרת אותי מהכוסברה
האוכל נראה נפלא
מסכנות…בטח חזרתן חצי במשקל ממה
כמה ברורה תאוותך לאוכל
ידוע
טיול אינו מושלם בלי החוויות
אוח …כזו תגובה לא קראתי מימיי
אל תאמיני לה
הם עושים חצילים מטוגנים
נו איש…
גם את יכולה להיות שם
הם היו חבל"ז מארץ החבל"זים (-:
יש ויש…
ממממ…..
אך !!! האוכל של גאורגיה
אוי איזה כיף
ואני מנסה לשמור….
איזו חגיגה!!!!
בא לי חצ`פורי
נראה
טוב, אני הולכת לאכול משהו!
אני דווקא אוהב כוסברה…
חייכת אותי
לכי… אני בטוחה שתהני
חחחח
לא אומרים איכס על אוכל (-:
במילה חצ`פורי יש קישור למתכון
פשוט מורידים את הכוסברה…
אח הגזוז הזה
את מוזמנת לבוא לכאן
יש לי גישה למתכונים גרוזיניים…
אגב, בעניין הכוסברה… אכן איכס!
לא אוכלים נקודה
נחכה שהחום הגדול המגעיל הזה
(-: כן גם אותי זה דוחה!
not my cup of coffee
חחחחחחח
ולמה אין שם? זה אני!
אני ארצה…
התפוז לא אוהב אותך (-;
נכון, האמריקאים לא מצטיינים
חחחחחחחחחחחחח
(((-:
קודם כל את יכולה להרגע (-:
חייכת אותי לגמרי עם התגובה שלך
אחרונה לפני המיטה (-:
כייף להזכר
עם ינות שהם מכינים בבית
גם אני עכשו מנסה לשמור
כמעט…
יש לך לא רחוק מהבית מסעדה גרוזינית
המדריך שלנו שמוליק
יש אחת בגבעתיים
אז כדאי לך לסוע לגאורגיה (-:
ניו-אינגלנד קלאם צ`אודר
נכון, זה באמת טוב
אוי זה טעים
הצצתי, וגם שם התאהבתי לגמרי
שם זה משהו אחר לחלוטין