שנה…

 
ככה בלי להרגיש עברה לה שנה.
השבוע חגגנו לסיון יומולדת ב"לילה הלבן"
 
 
 (עליו עוד יספר בפרוטרוט…)
 
 
כולם בטח עוד זוכרים את יומהולדת הקודם אותו חגגנו בשבוע הספר
שם, פגשתי אותו לראשונה, את
 
"האפולו"
 
בעודי משוטטת בין הדוכנים ומצלמת, עקב אחרי בסקרנות איש אחד. בשלב מסוים שאלתי אותו אם הוא רוצה שאצלם אותו, לקחתי ממנו מייל כדי לשלוח לו את התמונה.
שלחתי אותה כשהגעתי הביתה, למילת תודה לא זכיתי
ובזה הסתיים העניין.
 
 
 
שבוע וחצי אחרי, בערב שישי, התקשרה אלי "עלווית" חברתי והציעה שנלך למחרת היום לבלות יחד עם חברות בפסטיבל אבו גוש
בדיוק היום לפני שנה.
 אני כהרגלי מצלמת בין מוסיקה משגעת ונופים מפעימים
כשלפתע, Out of the blue
נעמד לפני "האפולו"
ואני, כאילו מכירה אותו משנים, שואלת "מה אתה עושה פה?"
מפה לשם, התיישבנו ושוחחנו ולא הרגשנו את הזמן העובר
כששלושת חברותי מסתכלות עלי חלקן בהתפעלות, חלקן "בקנאה" לא מוסוות, מנסות להבין "מה פה קורה פה"
 
 
אחרי זמן מה הוא נאלץ להפרד ולהמשיך בתוכניותיו, לא לפני שהוא מבקש ממני את הטלפון…
נתתי לו אותו, כשאני לא מבקשת את שלו, בהחלטה שאם צריך להיות שם משהו הוא יתקשר, ואם לא, כנראה כך נועד להיות.
למרות, שאת מה שהלך שם ביננו, ניתן היה לחוש גם ממרחק של חצי קילומטר… (תשאלו את עלווית)
 
חזרתי אל חברותי, שעשו לי תחקיר שלא היה מבייש את "המוסד", כש"עלווית" מציינת שהיא לא מבינה איך זה, אבל תמיד תמיד, גברים "נדבקים" אלי (קדחת, על פלירטוטים כבר דיברנו…)
 
ידעתי שהוא נמצא בטיול עד ליום רביעי של אותו שבוע, כך שלא ציפיתי לשום טלפון ממנו. האמת, הייתי די סקפטית לרעיון שהוא בכלל יצלצל. הרי עד שיגיע הביתה יפגוש עוד איזה חצי מליון נשים אחרות שלא יעמדו בקסמו, וישכח ממני לגמרי.
עלווית התעקשה שהוא יתקשר, כמי שחזתה בדינמיקה שהלכה שם ביננו.
 
שבת עשר בלילה, צלצול טלפון.
כמובן שלרגע לא זיהיתי מי זה, אך מהר מאוד השיחה גלשה לאותה דינמיקה מרגשת…
יומיים אחרי זה הוא כבר היה אצלי
ומאז, כל היתר כבר הסטוריה.
 
אין ספק שלולאי המפגש השני, לא היה קורה ביננו דבר.
 
איך קרה שפגשתי פעמים תוך שבוע וחצי את אותו זר, בשני חלקי ארץ שונים?!
זה היה כנראה "מכתוב" הקשר הזה
אין לו הסבר אחר.
 
תודה לסיון ולעלווית שלשתיהן יש "אחוזים" בקשר המדהים הזה.
 
ולך "אפולו"
דיר באלק
תשמור כבר על עצמך, תפסיק לזלזל במה שהגוף מכתיב לך
פריצת דיסק זה לא משחק ילדים!
אנחנו לא רוצים שתגיע לחדר הניתוחים.
תשמור על עצמך איש
לא בשבילי
בשבילך.
 
מודעות פרסומת

32 תגובות ל-“שנה…

  1. :-))) עוד אני זוכרת את הערב

  2. עלווית מצויה

    איך אני מתגעגעת

  3. נשמע שמדובר על משהו מאוד נחמד

  4. אוהו

  5. מזל טוב לסיון:)

  6. סתיו אלמגור

    נהנתי להתרגש ביחד איתך

  7. מזל טוב כפול..

  8. זכית.

  9. אתי אברהמי

    מרגש לקרוא

  10. ליאור המקורית8

    אהה הההההההההההההההה

  11. אופל כחול

    כבר חלפה

  12. איזה יופי אפילו לא ידעתי

  13. גם אתן הייתן שם

  14. הללו… כמה דברים :

  15. חברה חברה רגע רגע

  16. ואיך לא התרשמנו ממנו בכלל…

  17. מישהו…

  18. אוי כמה שהיא משגעת!

  19. כן… כשהיא נולדה זה היה פסטיבל

  20. תודה סתו

  21. את חמודה…

  22. אין ספק שנחמד לי

  23. נכון…

  24. תודה (-:

  25. היה היינו

  26. חחחחח

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s