החיים השניים שלי

 
במסגרת ה"זוגיות" שלנו, בילנו הבוקר סיוי ואני בסינמטק תל אביב ב"קמפוסינמה"  
 
 
 כמבוא לסרט "אודות שמידט" הרצה פרופ` קרלו שטרנגר  על הנושא   "למה שלא נחיה פעמים"
 
 
 ההרצאה היתה מרתקת. אמנם הפרופ` הנכבד קצת פלצן לטעמי, אבל אין ספק שהוא יודע להעביר את הנושא בצורה שאיש בקהל לא נרדם.
הידעתם שאורך הנשואים הממוצע בתקופה הויקטוראינית ובתקופתינו שווה? בין 20 ל- 30 שנה.
בתקופה הויקטוראינית נגמרו החיים אחרי פרק זמן שכזה, בתקופתינו, נגמרים הנשואים.
 
 
את רב הבחירות המשמעותיות שלנו בחיים אנחנו עורכים בגילאי ה- 20, כשאנחנו עדין  לא יודעים כלום על העולם, על החיים. הנסיון הוא של ההורים והסביבה הקרובה והם אלה שמשפיעים על הבחירות שלנו (כמה נכון!)
הסיכוי של הבחירות שעשינו בגילאי ה – 20 לא גבוהות, גם אם בחרנו לא רע. כמה זמן אפשר לעשות את אותו הדבר?! העולם משתנה, אנחנו משתנים.
הדור שלנו (שלי, שלי, לא שלכם הצעירים) הוא דור שראה לנגד עיניו את העולם משתנה. ראה את מה שעושה הטכנולוגיה לחיים, ובשיא המהירות. מה שהיה לפני עשור, כבר מזמן לא אקטואלי.
לנוכח המציאות הזו, מובן מאליו שאנחנו עושים שני סבבי חיים.
 
 
אמצע החיים הוא זמן שינוי משמעותי. הסיכוי של הבחירות שלנו באמצע החיים, מאוד גדול. זה אמנם דורש אומץ, זה דורש להסתכל במראה ולראות מי אנחנו ומה אנחנו באמת, אבל זה אפשרי, וזה גם מצליח.
מות אחד ההורים, זו אחת החוויות המכוננות באמצע החיים. זו אחת החוויות שנתנות כוח, מאפשרות צמיחה מהמקום של ההלם, מהמקום של הכאב (כמה שאני מזדהה עם המשפט הזה).
 
את הנושא מסכם הפרופ` שטרנגל שמשפט אחד:
במחצית הראשונה של החיים – אנחנו לומדים מה אנחנו לא, כדי שבמחצית השניה נוכל להיות מה שאנחנו כן!
 
לאורך כל ההרצאה מצאתי עצמי מנענעת בראשי "כן, כן" הרגשתי הזדהות מלאה עם רוב הדברים שנאמרו. אין ספק שאני בפרק החיים השניים שלי.
בפרק החיים הנכונים שלי!
 
 
 
את הסרט "אודות שמידט" ראיתי היום לראשונה.  לא אלעה אתכם בסיפור הסרט, אך אני מוכרחה לציין שהיו בו חלקים שמצאנו את עצמינו בוכות מרוב צחוק. עד עכשו לא נרגעתי עדין מהתעודה שהיתה תלויה מעל מיטת חתנו של שמידט – תעודה המעידה על סיום קורס של שבועיים,ללא העדרות!  
ג`ק ניקולסון הוא שחקן ענק. קייטי בייטס ששיחקה גם היא בסרט, היתה נפלאה.
 
 
 
 
כשסיון ואני מבלות ביחד, אי אפשר לסיים את היום ללא צילום. סיון לקחה אותי למטע פורח לא רחוק מהבית שלה, לשסן של צילומים. 
 
 
 
את השקדיות בדמניונה של סיון החליפו עצי האפרסק (אם אני לא טועה) שהם לא פחות יפים מהשקדיות הפורחות בימים אלה ברחבי הארץ. לבטח עוד נגיע אליהן במהלך החודש הקרוב.
 
 
 
את יתרת התמונת תוכלו לראות כאן
 
 
 
 

מודעות פרסומת

45 תגובות ל-“החיים השניים שלי

  1. אותי הכי הרס

  2. חוויות נפלאות

  3. קדחת צהובה

    אני דווקא מאמינה

  4. נראה

  5. אז רגע, הזוגיות שלך עם סיוון

  6. אירוס הנגב37

    הצילומים המקסימים האלה

  7. מאד מעניין מה שכתבת..

  8. רשומה עמוסה נושאים…

  9. אהבתי את זה

  10. אופל כחול

    יש משהו נכון

  11. אני אוהבת

  12. לא חושבת שפעם היה כל כך שונה מהיום

  13. תמונות נפלאות..

  14. דקה לארבעים

    ראיתי את הסרט

  15. כיון שאני בדיוק בצומת קשה לי לחוות

  16. לפני הכל סרט עם ג`ק ניקולסון

  17. תמונות יפיפיות!

  18. נשמע כנושא מאוד מעניין

  19. חיים שניים

  20. בהחלט!

  21. דומי פעם אמרה לי

  22. התוספת שתופשת

  23. עופר (-:

  24. זה הכי נכון קדחת

  25. כן, הסרט אכן מאוד טוב

  26. זה חלק מהם… ((-:

  27. כן, גם אני חושבת שזה משפט

  28. תודה אבי…

  29. תודה יקירה }{

  30. אני לא חושבת שיש לג`ק ניקולסון

  31. נכון… זו זוגיות באמת מוצלחת (-:

  32. פעם הרגשות לא הספיקו להשחק

  33. מותק… הרשומה לא על זוגיות

  34. כנראה שלא…

  35. מקווה שתצאי מהצומת הזו

  36. אני חושבת שיש עוד כמה תפקידים

  37. תודה אדי e

  38. תודה יאיא

  39. את כבר יודעת לצלם!!

  40. אין ספק שהסרט הזה וגם ההרצאה

  41. זה מה שנקרא זוגיות פתוחה"?

  42. טוב מותק… לא להתעצבן עלי (-;

  43. לפעמים (-;

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s