יום "המספר" רשומה ליום הזכרון הבינלאומי לשואה

 
בבית האצ"ל מתקיימת ימים אלה תערוכתה של אלה ליברמן – שיבר ז"ל, חברת אצ"י (ארגון צבאי יהודי בגטו ורשה), ניצלת שואה, אסירה מספר 74347 מאושוויץ.
 
 
 
אלה ליברמן – שיבר ז"ל באושוויץ
 
על ציוריה המרגשים אומרת אלה
 
 
 מכל הציורים, וכלם נוגעים אצלי בעצב חשוף, צרב את ליבי במיוחד ציור המראה קיעקוע מספר על היד. זו לי הפעם הראשונה שאני רואה את הפעולה הזו כפי שנעשתה שם, במקום הנורא ההוא – אושוויץ.
 
 
 
 פעולת הקיעקוע
 
 
דבריה של אלה על כך
 
הציור הזה נחרט בי, אל תוך הנשמה ומלווה אותי מהרגע שראיתיו, הוא לא מניח לי, מחזיר אלי שוב ושוב את המספר של אבא, שממנו לא שמעתי מעולם מילה על רגע צריבת המספר על ידו.
 
 
 
המספר של אבא – 172389
 
ביום הזה, כמו תמיד, מלווה אותי המספר של אבא אך היום, מתוסף אליו גם הציור של אלה.
 
 
*
הפוסט הזה מקדש ללזכר אבי ואימי ניצולי השואה ולזכרה של חוה קלינברג, אימה של חברתי, שאת המספר שלה חרטו על המצבה שלה.
מודעות פרסומת

28 תגובות ל-“יום "המספר" רשומה ליום הזכרון הבינלאומי לשואה

  1. אי אפשר להבין, אי אפשר לשכוח
    אני רק מקווה שזה לא יקרה יותר, אבל זה קורה גם היום במקומות אחרים…

  2. הר הקסמים

    חריטת המספר
    היא הסמל הכי נורא של ביטול האנושיות. הפיכת האדם למספר סידורי.

  3. מצמרר
    לא נשכח!!!

  4. מוזר איך המספר שאיננו ….
    חרוט בלב לא פחות..

  5. הציור הזה מצמרר
    והתמונה של היד של אבא שלך לא פחות

  6. איזה מזעזע
    עשית לי צמרמורת קשה.

  7. חריטות בעור לי יש קעקוע של פרח
    היי יהודית

  8. לא נסלח ולא נשכח !
    והמספר חקוק לא רק ביד אלא על מפתן הלב והנשמה.

  9. }{

  10. אי אפשר לשכוח,נקווה שהדורות
    הבאים לא ישכחו!!הכאב עולה שוב ושוב,וצפים הזכרונות ,,

  11. תנועת בראון

    האיור הזה כל כך חזק
    דווקא בגלל פשטותו. ומעורר מחשבות. קשה ומצמרר.

  12. בי האויר הזה נתקע כמו סכין
    ויש עוד הרבה תמונות חזקות בתערוכה

  13. אונס!
    כמו תמיד מחריד וזעזע

  14. כולי תקווה…
    אני חיה עם זה

  15. הולך ופוחת הדור…
    פשוטו כמשמעו!

  16. כן הציור הזה
    היה כמו בוקס בבטן ברגע שראיתיו

  17. אלה הם חיי…. /-:

  18. אכן המספר הזה נחרט בתוכי
    המספר של אבא לא עוזב אותי

  19. היי שירית יקרה
    התגעגעתי

  20. לא ניתן להשכיח
    אמן.

  21. אונס רוח האדם…
    זה מה שהם עשו

  22. לאבי לא היה מספר
    אבל כל הזוועות נחרטו בליבו עד יומו האחרון .

  23. שיח הגלריה
    נשארתי בירושלים הקפואה, מחר עם יש לימודים אני צריכה להיות ב8 בבוקר בגן

  24. ממש כך!

  25. איזה יופי… היא לומדת שם?
    לא הייתי בסוף

  26. לא מוזר יקירתי
    כלל לא מוזר!

  27. לא נשכח ולא ניתן להשכיח!
    }{

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s