אפיזודות שבועיות

 

 

השבוע ביקרתי אצל חברה  הגרה ברחב קטן וצפוף ב"רמת השרמון". החנתי את הרכב במקום שהיה פנוי בצמוד לחניה כשאני מְוַדֵּאת שאני חס וחלילה לא חוסמת אותה. בבוקר כשיצאתי משם, דופק על חלון האוטו גבר ומבקש ממני לא לחנות שם יותר, כי אני חוסמת להם את החניה. פתחתי את עיני בתמהון ואמרתי לו שבדקתי בטרם חניתי ואני לא חוסמת. האדון הודיע לי שלהם יש "רכב גדול, לא כזה "קטן" כמו שלי ולכן קשה להם לתמרון"!!! אי לכך אני מתבקשת לא לחנות לידם יותר, אם אחנה שם שוב, הוא יקרא למשטרה. עניתי לו שהוא יכול מצידי לקרוא למשטרה כבר עכשו ונתתי גז…

מה אגיד לכם, הנובורישים הרמתשרונים… פיכס!

 

*

 

ביקרתי אצל האמא של גיסתי, אישה בת 83, חולה הנמצאת בערוב ימיה, בדרך המתדרדרת אל הסוף, עצוב.

הכנתי לה אוכל, עזרתי לה לקום, הוצאתי אותה החוצה לשמש עם ההליכון שלה. בשלב מסוים היא היתה צריכה לשרותים, הובלתי אותה לשם, הורדתי לה חיתול ועזרתי לה לשבת על השרותים… לאחת מכן גם הלבשתי לה אחר.

מה אגיד לכם? הרגשתי מצד אחד עצבות נוראה, מצד שני הופתעתי מאד מעצמי, עשיתי את זה ללא היסוס ובלי בעיה. כשאימי היתה שם, במקום הזה, לא הייתי מסוגלת לכך… הבת שלי, להבדיל, היתה בת 17 וכן טיפלה באימי עד לרמה הזו. אני זוכרת שכעסתי עליה ואמרתי לה שלא תעשה את זה, שתשאיר את זה למטפלת הפיליפינית, הבת שלי סרבה. חשבתי שזה לא נכון לתת לה לעשות כאלה דברים.

הנה אני מוצאת עצמי בסיטואציה כזו עם מישהו קרוב ולא מרגישה בעיה עם זה מלבד עצבות גדולה על המצב. היא עצמה היתה כל כך נרגשת ואמרה לי שכלתה לא היתה עושה את זה בשבילה לעולם…

למחרת הגיעה עובדת זרה מרומניה לטפל בה, אני מקווה שהיא תעשה זאת באהבה ובחמלה.

 

*

 

יום רביעי בערב אני מגיעה לבית אריאלה לסדנת שירה, בכניסה עומד גבר ושואל אותי אם אני רוצה קפה, אני בפיזור נפש עונה לו שאני בדרך לקנות. אני מגיעה תמיד כרבע שעה לפני, כדי להספיק לשתות קפה בנחת לפני המפגש. הבחור אומר לי, "לכי לשבת, אני אביא לך קפה." אני מביטה אליו בהפתעה, ועונה לו שאלך להזמין ולשלם ואתיישב, והוא יוכל להביא לי את הספל… ההוא מסרב, אני מתיישבת והוא מגיע אלי לשולחן עם קפה. מציג את עצמו, מספר לי קצת על עצמו, מן שיחת גישוש קצרה… אחרי כמה דקות אני נפרדת ממנו, אחרי שאנחנו מחליפים מספרי טלפון, הוא מפטיר לעברי "ראיתי אותך ונדלקתי"

מה אגיד לכם זו הרגשה די נעימה, שכבר שכחתי כמותה.

(כן, למחרת על הבוקר הוא צילצל. לא, מעבר לשיחה לא היה כלום, בנתיים.)

 

*

 

היו היה פנס בודד שם בשקיעה…

 

 

 

מודעות פרסומת

50 תגובות ל-“אפיזודות שבועיות

  1. אחחח אהבתי את האפיזודה האחרונה
    אני מקווה שהיא תהיה אפיזודה מתמשכת :-)))

  2. מעברים….
    שבוע של מעברים חדים…

  3. ד ו ר י ת ה

    גם אני אהבתי את האפיזודה האחרונה
    מאד!!

  4. מודי גידי

    איפה זה רמת השמרון
    זה ליד רמת השרון?

  5. (e) ( אוהבת י את הראשונה) (e)
    זה ממש ישראל לא תראי דבר כזה באירופה כימעט,,,,,,,,,,

  6. קדחת צהובה

    מעברים קצת חדים
    בחיים כמו בחיים.

  7. אופל כחול

    מעברים
    חדים בין הסיפורים שהעלית .

  8. קובי אייל

    רק שלא יהיה משעמם
    העשיה הנהדרת

  9. העלת נושאים שחויתי
    ראשית בעית החניה….בשכונה שלנו יש הרבה פלצנים כאלה וכשאני צריכה להגיע לספרית שלי אם החניה ליד גדר הבית שלה תפוסה יש לי בעיה נוראית כי איפה שלא תחני השכנים יוצאים וצועקים כאילו קנו את כל הרחוב (ואני בפרוש לא חוסמת חניה של אף אחד). יש אפילו גדרות שמודבק עליהם שלט "רכב חונה ינזק" ,חוצפה אמיתית.

  10. תנועת בראון

    אני תמיד מקווה ובכלל לא בטוחה
    שאוכל לסעוד את אמא שלי. גם בגללה וגם בגללי.

  11. איש מול ים

    התזזית שבפלשית

  12. פניניאור

    יקירתי…
    אני קוראת את דברייך

  13. האפיזודות שם
    יכולת הכתיבה שלך עושה את ההבדל .

  14. אני האחרת שלך

    מקווה
    שהאפיזודה האחרונה אינה באמת אפיזודה, אלא התחלה של משהו..

  15. מקווה
    שהפנס הזה ,הנמצא מתחת לחלון חדרך ,עוד מעט לא יהיה בודד….

  16. פ נ ל ו פ ה

    ……..
    הרמתשרונדרעקי חנטריש-אם אין סימון על הכביש שזה שלו

  17. חייכת אותי מאד
    כן אני יודעת שפתחת האיכס ובאמצע היה גם עצב

  18. אכן מצוקת החנייה
    ברמת השרון רק החריפה עם השנים. זה ללא ספק כבר לא המקום בו עברה עלי ילדותי, בשדות. היום שאני מגיע לבקר את מי שנשאר לי שם אני עושה זאת חפוז ככל האפשר.

  19. ברור שנאהב את האפיזודה האחרונה,
    אחרי העיצבון והעצב הגיע רגע מתוק של חיזור וחיבה, את לא היית דבקה ברגע הזה?

  20. בלילה בלילה
    לכי תפנצ`רי לו ת`גלגל !

  21. איזה שבוע….
    ואת צודקת, הרמתשרונים הנובורישים עם הגיפים באמת שוברים את שיאי החוצפה.

  22. (-:
    כנראה הרמשרונים הצליחו להגיע לקונצנזוס ((-:

  23. החזרת אותי אחורה 6 שנים
    כבת יחידה ,טיפלתי באימי עד הפרטים האינטימיים כפי שתיארת, משום אפילו על מטפלת היום ,לא סמכתי. לי אומנם היה קשה נפשית אבל אימי הרגישה יותר בנוח כיון ששמרתי על הכבוד העצמי שלה ומה שיכלה לעשות בעצמה כמו להתנגב לבד במקומות אינטימיים נתנו לה הרגשה של אדם רגיל ולא של גוש בשר .

  24. כנראה..
    ..שהרבה יותר קל לטפל באדם זר שאין לנו איתו קרבה רגשית עמוקה.

  25. הייתי בבלוג על ירוק
    היתה הפניה אליך. קראתי אדום. אחר כך עברתי הלאה. נהניתי מכתיבתך. שוזרת משפטים בצורה שמתגלגלת על הלשון. יכולתי סתם לכתוב אהבתי. אבל הנעמת לי כמה דקות והרווחתי חיוך.

  26. חחחחח
    כן מותק

  27. "רמת השרמון"
    זה שם סטירי לרמת השרון…

  28. כן מותק… אלה מעברים חדים
    והתמונה ברור שגורמת לך אושר

  29. ברור…
    את וסיוי עושות תמיד קואליציה

  30. אין ספק שבהולנד זה לא היה קורה!
    לילה טוב לורי

  31. אני מקווה שהוא נחמד
    אני לא יודעת

  32. אני משתדלת לראות את הצד הטוב
    של החיים

  33. תודה קובי המקסים (-:

  34. כן… אני חושבת שהשבוע
    היה שבוע מאוד ישראלי עבורי

  35. אצל אימי זה היה קשה לי
    הרגש הזה האמא-בת מקשה מאוד

  36. (-:
    איזה מחמאות

  37. כן… זה מאוד לא פשוט
    וזה מאוד קשה ריגשית

  38. או שכן… או שלא…
    ((-:

  39. תודה דארלינג
    על מחמאות הכתיבה שלי…

  40. מותק…
    הייתי מתה שהפנס הזה יהיה מתחת לחלוני

  41. את מותק את!
    אני אוהבת אותך

  42. כל בנות הבלוג
    עשו קואליציה על האפיזודה השלישית

  43. וחברה שלי גרה עוד באזור
    שנחשב טוב

  44. אמן…
    אבל את יודעת שאני לא חושבת שאשבה בקסמיו

  45. חחחחח
    האוטו שלו נעול מאחורי השער המפולצן והחשמלי…

  46. כן… לא פשוט לטפל באימך הורתך
    אני שמחה לשמוע שעשית את זה בלב שלם ואימך היתה מאושרת איתך

  47. כן, אני חושבת שקשה…
    מאוד קשה לטפל בהורינו בשרינו…

  48. שמחה לראות אותך פה, ברוכה הבאה
    שמחה לגרום חיוך למישהו

  49. איזה כיףףף
    יש למה לצפות ((:

  50. חחחחח
    נא להקטין ציפיות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s