צפת / חלק אחרון

 

המקום האחרון בו ביקרנו בטרם הגיענו לפסטיבל הכליזמרים, היה בית הכנסת של יוסף קארו.
 

ר` יוסף קארו  מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר שולחן ערוך ו – בית יוסף.
את ר` יוסף קארו מכנים מר"ן בית יוסף.
שני הסברים ופרושים לשם. הסברה הראשונה אומרת כי ר` יוסף הוסמך לרבנות בידי מאתיים רבנים –
מוסמך ר [מאתיים בגימטריא] בנין; הדעה השניה אותה פרשו מקובלי צפת, אומרת שר` יוסף קארו הסמיך ארבעים רבנים – מ (ארבעים) רבנים נסמכו.
 
בספר שולחן ערוך סיכם קארו את הדינים, ההלכות והמנהגים שהתגבשו ביהדות ספרד עד אמצע המאה ה- 16.
ה"שולחן ערוך" נדפס לראשונה בוונציה בשנת 1565, ומהדורה מודפסת זו הגיעה גם לפולין, ושם קיבל הספר את התוספת האשכנזית – את "המפה" של רבי משה איסרליש (הרמ"א).
וכך, עם התוספות של הרמ"א, הפך ה"שולחן ערוך" לספר הדינים של כל עם ישראל – של בני עדות ספרד והמזרח ושל בני עדות אשכנז.

בית הכנסת הזה מפתיע בצניעותו. אם תשימו לב בתמונה העליונה, הקידמה והכיעור מאפילים על יופים של התחריטים מעל הכניסה. את הפנים לא הצליחו להרוס.

 

ארון הקודש הפשוט

מבט קצר אל בית כנסת הרמ"א בקרקוב – פולין, בו ביקרתי בקיץ שעבר, יחדד את אופיו המיוחד של בית הכנסת ר` יוסף קארו.
 
 
 
 
שער הכניסה לבית כנסת הרמ"א, קרקוב (יוני 2006)

 
 
 
 
ארון הקודש המפואר בבית כנסת הרמ"א (יוני 2006)
 
מתחת לבית הכנסת ר` יוסף קארו חדר קטן, מקומר, שבו נגלה לרבי יוסף קארו, לפי המסורת, מלאך בדמות ה`מגיד`. החזיונות שנתגלו אליו הועלו על כתב בספרו "מגיד מישרים". בית הכנסת נהרס ברעש בשנת 1837 ושוקם בשנת 1847.
 
 
החדר המקומר
 
החדר הזה כבש אותי וכל הביקור במקום שהיתי בו, מריחה את הריח המיוחד שאפף אותו – ריח קדושה.
מאז ומתמיד ריתקו אותי ספרים עתיקים. בביתי ספרי קודש עתיקים שמצאתי בבית הורי. כל הביקור לא יכולתי להעתיק עיני מהספרים הישנים והמאובקים כשסימני תולעי נייר (לצערי) ניכרים בהם, שעמדו בחדר המקומר על מדפים. התקשיתי מאוד לא לגעת בהם, כפי שהשלט במקום ביקש.
 
 
 
 
ספרי קודש עתיקים
 
את הסיור חתמנו כאן ושמנו פעמינו אל עבר הבימה המרכזית של הפסטיבל בכיכר שדה.
 
 
נגן הקלרניט אבי ברעם
 
הבטן נתנה אותות של רעב, חברתי ואני התיישבנו בבית הקפה "ואן גוך" ממש ליד החלון וממנו השקפנו אל הבימה, נהנות מג`ימי לויד הזמר שלא נס ליחו שר שירי נשמה כולל "מיי יידישה מאמֵה". 
 
 
מבט מבית הקפה אל עבר הבמה
 
 
 

 היו שלום סימטאות צפת, עד לביקור הבא.

 

 

עוד על מפעלו של ר` יוסף קארו במאמר:

מפעלו בהלכה של מרן יוסף קארו באספקלריית הדורות ודורו.

מאת פרופ` ח. ז. הירשברג

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/hirshberg.htm

 
מודעות פרסומת

12 תגובות ל-“צפת / חלק אחרון

  1. כמה רציתי להיות שם בפסטיבל בצפת
    מכירה יוצרת / זמרת שהופיעה שם.

  2. מקום מלא
    הוד דר.. היתי גם לנסוע לשם שוב.

  3. וואו יקירתי
    לא קלטתי את גודל הטיול שעשית.

  4. מקסים במיוחד הכוך הזה שבו הוא גר
    איזו צניעות איזו פשטות

  5. שם לא הייתי…
    העברת את התחושה של המקום.

  6. אף תמונה היא לא של בית כנסת קארו!!
    אחת של בית הכנסת הארי האשכנזי – זו של העיטורי אבן בכניסה.

  7. אנשים?
    היו יותר מידי, האמיני לי

  8. תסעי…
    קחי את עצמך וסעי להנאתך

  9. כן זה היה טיול טיול
    יצאנו בשתיים בצהרים וחזרנו באית בלילה

  10. נכון…
    היה מאוד קשה לעמוד בפיתוי (-:

  11. מעניין שגם אני כחילונית חרדית
    במקום הזה הרגשתי משהו מאוד מיוחד

  12. סליחה, הכניסה עם העיטורים היא הכניס
    הכניסה למערה של ר` יוסף קארו. בכל אופן זה ממש לא הביהכנ"ס

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s