מפגש בנות

 
שעת צהרים חמש מטרוניטות נפגשות בכניסה לחמי געש. שלוש בנות הבריזו לנו, אבל אנחנו לא מתלוננות. אנחנו הולכות להוציא מהיום הזה את המקסימום. למרות החום הנוראי.
 
נכנסות, הירוק שמקבל את פנינו כל כך מרענן, עומד בסתירה מוחלטת לחום הלוהט שדבק בכל סנטימטר מהגוף. 
אי אפשר להתחיל מפגש בצהרים ללא ארוחה טובה. נכנסות למסעדה. מזמינות את המנות שנראות הכי מדליקות בתפריט, אני הזמנתי לי חומוס עם בשר כבש וצנוברים.
חמש נשים פטפטניות מטרטרות את מלצרית, שנראית כמו אחת שלא מבינה כלום מחייה. עוד סלט ועוד סלט, אמרו שהסלטים הם ללא הגבלה, בדקנו את אמינות ההכרזה…
היה טעים למרות הרושם הראשוני.
 
לקראת שתיים, אחרי שהאוכל שקע לו בנחת בתוך ביטננו המלאה, פסענו לעבר הבריכות. משב חום ואדים נוראי קיבל את פנינו. אנחנו לא נבהלות ובאומץ רב נכנסות לתוך הבריכה החמה. הזרם שמכוון לי לגב מרגיש כמו עיסוי. עשר דקות, והזיעה נוטפת מאיתנו כמו מטר של גשם. יוצאות, מסך האויר החם שבחוץ מרגיש לנו כמו משב רוח מרענן. עוברות לבריכה הבאה. ז`אקוזי חם ומבעבע. עוד עשר דקות, וכאן הראשונה נשברת, יוצאת החוצה אל משבי האויר המרעננים. אט אט כולנו יוצאת ומתיישבות במעגל של פטפטת אין סופית וצחקנית. חמש נשים בנות חמישים פלוס (שלוש מהן כבר סבתות) שמרגישות שוב כמו תיכוניסטיות.
לקח לנו בדיוק עשר דקות נוספות להבין שמשב הרוח החם הוא עיסה חמה של אויר לח. בגאון אנחנו פוסעות החוצה, נשים בגיל המעבר והחום הזה לא מסתדרים ביחד.
 
בחוץ, מחכה לנו בריכה מרעננת, אנחנו טובלות, שוחות, צוללות, צוחקות, ממש ילדות בנות עשרה פלוס. לא מתחשק לצאת מהמים. חצי שעה של טבילה מפוטפטת.
 
נעות בדבוקה לפינה נסתרת ומוצלת בתוך צמחיה ירוקה. כאן מתחילה השיחה לקחת כיוון חזרה לימי בית הספר והילדות.
 
אחת הסבתות שבחבורה, ניזכרת בסבתה, ומספרת לנו "סיפורי סבתא" שהילדים של היום לא יפגשו.  
באחת  מהפסקות החשמל בבית, ערב, הכל חושך, אומרת לה הסבתא, מספיק עם הסיפורים האלה על הפסקת חשמל תלכי תדליקי את אור, בחוץ לכל המכוניות יש אור. חחחחח 
שנת 69, הטלויזיה בחיתוליה. האדם הראשון נוחת על הירח, כל העולם עוצר נשימה. שידור ישיר בטלויזיה.
מסתכלת הסבתא במסך בזלזול ואומרת " תפסיקו להאמין לכל סיפור שמביאים לכם בטלויזיה!"
אנחנו מתגלגלות מצחוק ולא מצליחות להרגע, ילדות בנות טיפש עשרה, כבר אמרתי…
 
נזכרות במורה לזִמרה (כך קראו פעם למורה למוסיקה), היחיד שהיה בעיירה באותם ימים והוא לימד בשלושת בתי הספר שהיו בעיר. אין מישהי שלא השתתפה במקהלה שלו, או בתזמורת. כולנו נזכרות בשיר " הו כר הדשא" שיר סטקטו עלום מילדותינו, שרות וצחקות. 
 
אחת הבנות מספרת סיפור מפתיע מעברה. היא ניגנה, כמו רובינו,בתזמורת. באחת החזרות פיטפטה. בְּשניה, הגיע אליה המורה והוריד לה את המכנסיים בפני כולם! איזו בושה, איזו השפלה. היא העיפה את הגיטרה לקצה הכיתה וטסה הביתה בבכי גדול. אחרי שבועים המורה כבר לא היה בבית הספר. אוי מה היה קורה לו אם זה היה קורה היום (עיסקת טיעון לא היתה נרקמת פה!)…  בימים ההם שלחו אותו הביתה וזהו. גם זה, רק כי אביה התעקש על כך. בשאר בתי הספר הוא המשיך לעבוד כאילו כלום לא קרה. ימים אחרים, אין ספק.
 
נזכרות בטיול לרמה שעשינו בטרמפים ללא כל חשש. ישנו בקונטרה באיזה בית עזוב, באיזה מתבן בלילה אחר. בצמח ניטפל אלינו מניאק והוריד את המכנסיים  והראה לנו את "הצמח שלו"… ברחנו משם כל עוד רוחינו בנו. היינו אמיצות, או אולי סתם ילדות תמימות שחיו בזמנים אחרים לגמרי, זמנים הרבה יותר תמימים.
 
השעה חמש מתקרבת, הבטן זועקת "קפה, קפה". כולנו נעות לכיוון הקפיטריה. קפה הפוך וגלידה הולכים נפלא ביחד, במיוחד ביום חם. המלצריות הצעירות לא בטוחות מי יושב שם, נשים מבוגרות או אולי אלה ילדות בתחפושת מבוגרת משהו. הן מחייכות ומשתפות איתנו פעולה, מים, מפיות, כל מה שאנחנו מבקשות, מגיע תוך שניות. הקפה, "אמחייה" מזריק לורידים שלנו כוחות חדשים והיום כאילו מתחיל מחדש.
 
כבר שש בערב, יש לכמה מאיתנו עוד כשעתיים נסיעה הביתה. אין ברירה, נפרדים בחיבוקים ונשיקות עד לפעם הבאה.
 
  
מודעות פרסומת

10 תגובות ל-“מפגש בנות

  1. זה הזכיר
    לי את השיר של אריק אינשטיין

  2. איך אני שמחה שנהנית
    אני שמחה שניצלת את היום הזה כמו שצריך האור זורח לך מהרשומהe

  3. מאד אוהבת מפגשים שכאלו
    שמחה שנהנת.. יום של כייף ויציאה מהשיגרה

  4. איש מול ים

    מת מקנאה. עשיתן חיים
    הו כר הדשא כה נחמד

  5. ממש כך
    גמני אוהבת את הימים האלה

  6. אם מישהו מכיר את השיר הזה
    אז ברור שזה אתה,

  7. כן היה אחלה יום
    וטוב שהיה

  8. תודה (-:
    באמת מזכיר,

  9. היא היתה מסעירה במובנים אחרים
    בתמימות שלה

  10. איזו נוסטלגיה….
    המתערבבת עם המודרניזציה של ימינו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s