סיפורו של שיר… במיוחד לאודו

בדרך כלל אני לא נוהגת להסביר שירים שאני כותבת, אבל הפעם אחרוג מנוהגי זה…
 
בימי רביעי אני משתתפת בבית אריאלה בסדנת שירה בהנחיית המשוררת רחל חלפי.
השבוע היא שלחה אותנו אל מחוץ לכיתה (לעשר דקות) להתחבר למשהו שאנחנו רואים, חווים ולחזור ולכתוב על זה.
 
ממול לכיתת הלימוד נמצא האודיטוריום. כשיצאתי מהכיתה, שמעתי מתוך האודיטוריום קול של מלאכים ששר בשפה לא מובנת… ניסיתי לזהות, לא הצלחתי.
נכנסתי לאודיטוריום, על הבמה עמדה זמרת בשמלה תכולה מדהימה ושרה. ושוב ניסיתי לזהות את השפה ולא הצלחתי. שאלתי מישהו באיזו שפה זה, ונעניתי שזה ברומנית…
 
בהבזק של שניה צצו לי מראות מול העיניים, מראות ילדותי…
חברת ילדות שלי שעיניה תכולות… זוג הורים רומנים, עולים חדשים, חסרי בטחון, ולא מְעֹרִים בהווי הארץ. אביה היה חייט, אימה עקרת בית. השפה שדיברו בה בבית היתה רומנית… וגם איתי, החברה, הם דיברו רומנית, למרות שלא הבנתי מילה.
היא תמיד נשאה עיניה בהערצה אל ביתי, הורי, בקצת קנאה על כי הורי העולים הותיקים כבר הפכו להיות "מלח הארץ"
השפה, המראות, התמונות האלה הולידו את השיר "קולות"
 
היו אלה קולות מילדותי שנשאו אותי אל השיר הזה…
מודעות פרסומת

8 תגובות ל-“סיפורו של שיר… במיוחד לאודו

  1. רשף………….
    ריגשת אותי מאוד…….

  2. תרגיל…
    ..מעולה לעוררות יצירתית

  3. את כל שרציתי לכתוב בתגובה
    כתב כבר אודו !

  4. שיר נפלא
    דימויים חזקים אהבתי את הדימוי של הזמן מתרחק כמו שיירת נמלים. אני לא חושבת שאני אפילו אצליח להפיק בעצמי עשירית מהיכולות שלך בשירה, לכן אני מודה לך על התענוגe

  5. אודו…
    ידעתי שאתה ילדי רומניה

  6. תודה נומי…
    אם את אומרת כך

  7. תודה יקירה
    לפעמים יוצא לי

  8. תודה לך e
    על המחמאות ועל החיזוקים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s