סיפורה של משפחת אקר (Akker) – משפחתה של אימי

 

סיפורה של משפחת אקר (Akker)

 אפינגדם  (Appingedam)

הולנד

 1575-1943.

 

 

img527/5909/26669373ww2.jpg

עומדים מימין לשמאל:
היימן אקר, יהודית אקר-זווארט, איזק אקר, לני פרגר-אקר;
יושבים: קרולינה אקר, אהרון-יעקב אקר, הנרייטה אקר (יולי 1941)

אפינגדם

אפינגדם נמצאת בצפון-מזרחו של גליל חרונינגן, לא הרחק מהעיר דלפזייל ומנהר האמס (Eems). בשנת 1327 קיבלה אפינגדם זכויות עיר. מראשיתה, היתה מקום סחר ושימשה כמרכז מסחר אזורי. במאה העשרים התפתחה גם תעשיה. (אם הנכם קוראים הולנדית, אפשר לקבל מידע באתר זה).

הקהילה היהודית באפינגדם היא מן העתיקות באזור. ב – 1563 קיבל יוסט מוסקן היהודי (Jest Muesken de Joede), שמוצאו מפראג, את אישור ראשי העיר לשבת במקום עם משפחתו במשך שש שנים, ולנהל בנק הלוואות. סך היהודים שישבו באזור במאה ה – 17 היה מצומצם. במשך המאה ה – 18 התפתחה הקהילה, ורבים נהו אליה. המצב הכלכלי היה טוב למדי, בזכות מסחר החרסינה בה עסקו חלק מהיהודים. עיסוקים אחרים של יהודי אפינגדם היו: כספים, מסחר בבהמות ומסחר בעורות.

במאה ה – 19 התגבשה הקהילה. בית הכנסת בדדייקסטראט (Dijkstraat) ששימש את הקהילה מאמצע המאה, היה כבר קטן מהכיל את הקהילה. ב- 1801, נבנה בית כנסת חדש בברורסטראט (Broerstraat), ובשנים 1814-1813, בעת המלחמה נגד נפוליאון, שימש כמחסן לאבק שריפה.

בשנת 1859, למדו בבית הספר היהודי 24 תלמידים; בשנת 1896 – 42 תלמידים. הלימודים התקיימו בקבוצות אחדות, אך היה מורה אחד. המורים בקהילות קטנות שימשו גם בתפקידי חזן, בעל תוקע, שוחט, משגיח כשרות, מוהל, עורך נישואין, דרשן וכיו"ב. כמו כן, שימש כמזכיר הקהילה… בעניי העיר טיפלה מועצת עניים עירונית, שבוטלה בשנת 1928, דבר שלימד על מצבה המשתפר של הקהילה.
ב – 1941 נמנו 24 מקצועות בין יהודי אפינגדם.

תקופת השואה

בית הספר היהודי פעל עד למועד הגירוש. יהודי אפינגדם גורשו עם שאר יהודי חרונינגן, כנראה באוגוסט 1942. רק חמישה אנשים הצליחו להסתתר, ורק אחד מהמגורשים נותר בחיים ושב בתום המלחמה.

את בני משפחת אקר ניתן למצוא באפינגדם כבר משנת 1796. בשנה זו נולדה באפינגדם Goudsmit-Goldsmith Filippus Frouwke, אם סבתו של סבי. יש להניח שהוריה היו שם עוד בטרם נולדה, כך שהמשפחה נמצאת במקום החל במחצית השניה של המאה ה- 18. גם סבתו של סבי Roosje Goudsmit-Goldsmith, נולדה במקום בשנת 1827. עם נישואיה ל – Heiman Akker בשנת 1858, עקרה עימו למקום בשם (Enkhuizen) אנקהויזן, שם היה היה האב חזן הקהילה. עם השנים פתח מפעל למברשות, אותו המשיכו לפתח בניו. בית החרושת שוחזר במוזיאון המקומי באנקהויזן, ועובד כיום באותן שיטות עבודה שעבדו בו במאה שעברה. אם המשפחה היתה אישה פעילה וידועה מאוד באזור, ועד היום ניתן למצוא תמונה שלה במוזיאון המקומי באנקהויזן.

img209/8916/75158229yr0.jpg

 

כתבה בעיתון המקומי על המפעל נמשוחזר ועל ההסטוריה המשפחתית

 בתמונה, סבת סבי Roosje Goudsmit-Goldsmith

סבי חיים אקר (Heiman Akker)

אביה של אימי נקרא על שם סבו והיה ראש הקהילה היהודית באפינגדם. הוא היה מורה, חזן ושוחט. את כישורי החזנות ירש הוא מסבו. הקהילה בתקופתו מנתה 80 איש. הם גרו בבית ליד בית הכנסת (תמונה משנת 1970, הבית ליד ביה"כ זהו ביתה של אמי), שניתן על ידי המדינה לראש הקהילה.

 

&nb
sp;

img120/3272/12204319ki7.jpg

 

הכניסה לבית הכנסת

 

img521/6799/70838748rk6.jpg

 

פנים בית הכנסת

בספר קהילות הולנד, מצוין כי סבי היה החזן האחרון של הקהילה. עם קבלת ההוראה להתרכז בתחנת הרכבת ולנסוע למחנה המעבר ווסטרבורק, במזרח הולנד – יצא האב עם כל המשפחה, בראש כל הקהילה, אל הלא נודע…

 

 

img515/8153/83718568xm7.jpg

קטע מספר הקהילות

לפני כשנתיים, נודע לי, כי בעת המלחמה היו נוהגים ראש הקהילה הפרוטסטאנטית, ראש הכפר וסבי, להפגש פעם בשבוע ולדון בענייני המקום. עם תחילת המלחמה, המשיכו המפגשים, אך הם נעשו בסתר… לאחר המלחמה, נשארו רק חמישה מאנשי הקהילה בחיים, אחת מהן היתה אימי, שהיתה במחבוא עם עוד שתיים מבנות המקום. כהוקרה על פועלו למען המקום והקהילה היהודית, נקראים גן ילדים ורחוב על שמו.

 

 

img515/6708/86276852hp5.jpg

שלט הרחוב על שמו של סבי

 

ברחבת בית הכנסת הוקמה אנדרטה לזכר בני הקהילה. במקום עורכים כל שנה, בערב שחרור הולנד מהנאצים (4 במאי) טקס זכרון. ששת השמות הראשונים הם של בני משפחתה של אימי:
* אהרון יעקב אקר ז"ל (אח)
* קרולינה אקר ז"ל (אחות)
* היימן אקר ז"ל (אבא)
* יהודית אקר-סווארט ז"ל (אמא)
* הנרייטה אקר ז"ל (אחות)
* איזק אקר ז"ל (אח)



האנדרטה

 

img517/1678/51946156db4.jpg

 

מודעות פרסומת

11 תגובות ל-“סיפורה של משפחת אקר (Akker) – משפחתה של אימי

  1. כמה מזעזע ומצמרר
    לפני תקופה קראתי ספר על יהדות הולנד ועל המיתוס של השואה. פשוט מצמרר לקרוא את הרשומה שלך.

  2. פ נ ל ו פ ה

    כל כך חשוב שחקרת ותעדת
    כל כך מרגש וצורב לקרא קורותיה של משפחה כל כך מרשימה ומכובדת

  3. תמיד חשתי שאני נושאת על כתפי
    פיסה של המורשת היהודית

  4. שורשים…
    נטועים עמוק עמוק באדמת ארץ ניכר

  5. תודה ג`ול…
    אכן לא נתפס

  6. זה נמצא בתוכי, לא מניח לי
    החיפוש האין סופי הזה

  7. Wow
    כל הכבוד שהעלית את הסיפור על הכתב.

  8. קראתי…
    כל כך הרבה שנים וזה עדיין בלתי נתפס…

  9. סיפורים….
    הזוועה שבתיעוד. הנחמה שבהוכחה.

  10. איש מול ים

    פיסה נעקרת מבשרנו
    התיאור לכאורה היבש

  11. סיון אני זוכרת את הרשומה שלך ההיא
    הגבתי אליה מנקודת המבט האישית משפחתית שלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s