קוֹלוֹת

 

 

קוֹלֵךְ פּוֹגֵשׁ בִּי תְּכֵלֶת

וְיָמִים שֶׁנָּשְׁרוּ

בְּשָׂפָה לֹא מוּבֶנֶת

שֶׁחִבְּקָה יַלְדָּה

אֲבוּדָה

 

הַדֶּשֶׁא נִרְאָה צִבְעוֹנִי

הַיָּרֹק

הַרְבֵּה יוֹתֵר זוֹהֵר

זֶה רַק הַזְּמַן שֶׁמִּתְרַחֵק

כְּמוֹ שַׁיֶּרֶת נְמָלִים
 
 

9.5.07

 

 

מודעות פרסומת

14 תגובות ל-“קוֹלוֹת

  1. איך איש טפש למדי יכול
    להעלות בדעתו בחורה כחולת עינים שהוריה עולים מרומניה שאת כמו מספרת את סיפורה.

  2. פ נ ל ו פ ה

    זה רק הזמן שמתרחק
    כמה מדהים שעולות בנו תמונות עבר

  3. יַלְדוּת רחוקה
    מטשתשת לאיטה

  4. תודה אודו (-:

  5. וואהו בחזרה…
    וזה על שום מה?

  6. אתה רוצה מכות?
    מה זה איש טיפש?!

  7. תודה יקירה
    תודה על המילים החמות

  8. מעניין איך קול אקראי
    מחזיר תמונות של ילדות רחוקה

  9. איש מרגיש ורגיש… !!!

  10. איש מול ים

    אני רוצה,אני נורא רוצה מכות
    אולי יעשו אותי שגריר.

  11. אוהבת אותך ….
    על כתיבתך שגורמת לרסיסי הזכרונות שלנו –

  12. איש מול ים

    וואהו!
    כמה יפה!

  13. רשף……..
    השירה שלך משתבחת לאט לאט

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s