נרגשת עד דמעות – יום הרשומה 2007

רשומות רבות מרגשות היו לי
אבל זו כל פעם כשאני קוראת אותה מחדש
אני דומעת מחדש…
 
 
נרגשת עד דמעות
קשה לי להרגע
מחנק בגרון.

הייתי בהלוויה של שכנה בעיר נעורי
לאחר ההלוויה הלכתי לביקור הורים…
עמדתי מול המצבות
ומה רואות עיני?
על שתי המצבות בינות לצמחיה הירוקה
מונחות דרגות הסגן של בני…
אחת על המצבה של אבי, אחת על של אימי.
הייתי המומה… הדמעות בצבצו ישר מהעיניים
לא ידעתי שבני הבכור היה פה עם סיום הקורס
והביא את הדרגות שלו להורי…
שוב נחתה עלי איכות הקשר שהיה להורי עם ילדי
תמיד ידעתי שזה כך
אך כל פעם מחדש אני נרגשת כשאני רואה כמה עמוק וכמה משמעותיים היו הורי בחיי ילדי.

לא היה לי כלל מושג שהוא עשה זאת
התקשרתי אליו נרגשת כולי,
ומה אומר הילד?
"זה מה שהרגשתי שאני צריך לעשות,
למחרת סיום הקורס נסעתי לבית העלמין"

זה שם כבר מחודש מאי האחרון
ואני לא ידעתי.

דומעת גם ברגע זה

 
 
24.9.02
מודעות פרסומת

8 תגובות ל-“נרגשת עד דמעות – יום הרשומה 2007

  1. מקסים
    הבן, הרשומה, זה שאפשרת לנו לדעת (גם למאחרים)

  2. פניניאור

    אף אני נרגשת עד דמעות…..
    ובעצם איך אפשר שלא?

  3. אפשר להעתיק את התגובה משם…
    כמו תמיד…

  4. כן… הם נהדרים ילדי
    והקשר האיכותי שהיה להם עם הורי

  5. תודה…
    כן, זה מעודד לדעת שלמרות הכל

  6. איש מול ים

    זה אתם -לא אני
    שלא לדמוע – איך אפשר

  7. פ נ ל ו פ ה

    אכן מרגש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s