נִשְׁאֶבֶת לְתוֹךְ הַמָּסָךְ

 

נִשְׁאֶבֶת לְתוֹךְ הַמָּסָךְ
לְאוֹתָן תְּמוּנוֹת זְוָעָה

לְרִגְעֵי הָאֵימָה
לְשִׁחְרוּר נִכְסַף.

אֶל הַדְּרוֹר
שֶׁאֱלֵי נֶפֶשׁ לֹא דָּבַק.

 

"וְהָעוֹלָם שָׁתַק"
וְהַיְּדִיעָה לֹא מְשַׁחְרֶרֶת,
עוֹקֶדֶת אוֹתִי
בְּתוֹךְ מִזְבַּח
עֲבָרִי,
מְחַפֶּשֶׂת
לֹא מוֹצֵאת,
אוֹתָם
אֶת הַשֶּׁקֶט
אוֹתִי
.

 

 – –

27.1.05 

 60 שנה לשחרור אושוויץ

(בתמונה נרות לזכר משפחתי, אושוויץ יוני 2006)

מודעות פרסומת

14 תגובות ל-“נִשְׁאֶבֶת לְתוֹךְ הַמָּסָךְ

  1. לא יכולתי להתאפק….וקראתי
    אבל לא מסוגלת להגיב כעת לשורותייך… הן תביני….

  2. השילוב של..
    שירי אהבה בכפיפה אחת עם שירי חידלון, יוצרים מערבולת של תחושות המעצימה זה את זה כמו שיקוי מר-מתוק..

  3. והידיעה (לא) משחררת
    ישר נופל על המטבע -"העבודה משחררת.."…משם.

  4. מטבע הדברים

    לקרא ו…
    מהן המילים שתתארנה..?.

  5. שמואל אייל

    העולם שתק, שותק וישתוק
    אנחנו גם כן שותקים.

  6. עקדה של דור שני
    משפט אחד היכה בי בחזקה:

  7. תודה שקראת }{

  8. אני גם וגם וגם זה…
    אני הכל ביחד וכל אחד לחוד

  9. יקירתי
    זה נכתב לפני כשנתיים

  10. תודה לך על המילים
    ראי תשובתי לאורמור

  11. תודה שקפצת שוב לביקור
    לטבע האנושי יש עוד כל כך הרבה צרות

  12. בדיוק לזה התכוונתי יקירתי
    אל אלה שיצאו לחופש, אבל נשארו שם כל חייהם…

  13. שמואל אייל

    התקווה הינה אושר ההדיוט…..
    נכון לא ?

  14. נכון (-:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s