בְּעֶרֶב סֻכּוֹת

 

אֲפוּפָה מִילִים

צְלִילִים

,וַהֲבָרוֹת שְׂפַת נֵכָר

כְּשֶׁכְּאֵב נִמְהַל  בְּזִכְרוֹנוֹת

הֵרַמְתִּי רֹאשִׁי לַמָּרוֹם

וּמִסֻּכָּה שֶׁל מַטָּה

בֵּינוֹת לַסְּכָךְ

הֵצַצְתִּי אֶל סֻכַּת שָׁמַיִם

בָּהּ יְשׁוּבִים הוֹרַי

הֲלוּמַת גַּעְגּוּעִים.

 

2006

 

 
 
נכתב ב- 2004, שודרג קלות לקראת החג הזה.
 
 
חג שמח
 
מודעות פרסומת

14 תגובות ל-“בְּעֶרֶב סֻכּוֹת

  1. ג`וד אהובה
    גם עבורי החגים הם ימים רגישים. חושבת אז ביתר שאת על הורי שחסרים לי, אם כי, כמובן נזכרת בהם, באופנים שונים במשך כל השנה. לעיתים דרך ריח מסויים, או התבוננות בתמונה, נוף או שיר ששומעת ברדיו והוא מחזיר אותי אל הילדות הרחוקה, המוגנת כל כך.

  2. תודה לך
    שמחה שהצליח לגעת

  3. את יודעת יקירתי
    גמני רוצה לברוח מפה תמיד בחגים

  4. חגים שווים געגועים
    אצל כולנו

  5. אני האישה שבאמצע החיים (-:
    תרתי משמע

  6. תודה פלא, שגם על ראשך יבוא (-:
    שמחה ומאושרת במה שיש לי,

  7. תודה אחי (-:
    כן אתה צודק

  8. יש תחושה שהסוכה של מעלה עוטפת את
    הסוכה של מטה ומגוננת עליה.

  9. חגים.. מרגש…
    ממקום ערירי וללא בן זוג אני לא יכולה אפילו לפתוח את השיח…

  10. הסכך שלך..
    ..נוגע בשמים

  11. ערב סוכות
    הכאב והזכרונות הם שמקשרים בין הסוכה שלמטה לסוכה שלמעלה ואת באמצע בין ארץ לשמיים במקום בו נמצא הלב.

  12. פ נ ל ו פ ה

    חג שמח שיבוא על ראשך
    ויהלום בך בעוז

  13. את הכי אחותי!
    כל כך נוגע ללב הגעגוע להורייך.

  14. הם איתי תמיד… תודה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s