בְּזוֹ הַשָּׁנָה

 

כְּשֶׁאֶטָּרֵף בַּכְּאֵב

כְּמוֹ נְכָדִים יָבוֹאוּ לִי הַזִּכְרוֹנוֹת

יוֹשִׁיטוּ יָדַיִם, יְכַרְבְּלוּ חִיּוּכִים

יַטְמִינוּ כֹּחוֹת, שֶׁיַּבְקִיעוּ

בְּבוֹא יוֹם מָחֳרָת,

יִהְיוּ לִפְקֻדָּה.

 
 
23.9.06
מודעות פרסומת

7 תגובות ל-“בְּזוֹ הַשָּׁנָה

  1. המון…
    …אופטימיות בתוך הכאב…

  2. שוק, ירך ואיברים אחרים עם תיקון מה
    לא צריך להיות הממומה.

  3. הזכרונות הטובים הם שנותנים כוח
    אשרי מי שיש לו זכרונות יפים להתרפק עליהם ולשאוב מהם כוחות להמשך הדרך.

  4. חייכתני…
    טוב אז אני לא אהיה בשוק, ולא אכה על ירך (-:

  5. כי בסופו של דבר
    אין לי אופציה אחרת, מלבד האופטימיות

  6. אני בשוק, אני בהלם, אני המוממה (-:
    קראת את הכל?????

  7. המולת הלב ומדוויו
    פיתיתיני ואפת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s