פרקי פרידה – 3

עלי קבר – 2

 

עומדת פה וכבר עולים געגועי

לצלצול טלפון של בוקר שואל לשלומי

מתעניין בשנת ליל ערירית

לקול שלך, שנהנה להעיר אותי מתנומת צהרים

קול המרגיע תדיר מהומה, פחד או צער

קול נוסך ביטחון.

לפעמים קצר רוח, מקצר במילים

עיתים, מתלווה אלי בנסיעות על פני ארץ

מספר סיפורים, בדיחות ציניות, שנינה עצמית.

במיוחד אחסר את חוש ההומור שלך, המיוחד

ידעת לצחוק על עצמך, על מצבך

נטעת בי זרעים של צחוק ושל תקווה.

 

לא חשוב היכן היית, בחופשה בארץ או בחו"ל

בשבת על חוף הים, בהפסקה של סרט, או קונצרט שישי בבוקר.

בתור לרופא, לבדיקה, ממיטת חולייך בבית, בבית חולים, לפני ניתוח או אחריו

התקשרת, וידעתי שאני איתך גם כשאיני לידך

 

הקול שנסך בי כוחות, שהרגיע רוחות רפאים, נאלם היום

ואיתו נעלמת קרן אור שידעה להרחיק אפלה מחיי,

מהיום אצטרך ללמוד לחיות עם צללים שרק אתה ידעת למחות,

מהיום אצטרך לחיות עם אלם ששום קול אחר לא יוכל למלא

לחיות עם געגוע, אפופה כימהון נצח, לא מאמינה.

 

היה שלום איש אהוב

 

 

10.4.06

 

 

הערה – הפרקים האלה לא עורכים

נכתבים ללא סדר, מתוך מהומת הלב

ויתכן שיעברו עיבוד מחודש בהמשך

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“פרקי פרידה – 3

  1. תודה חביבה
    הכתיבה היא בשביל עצמי

  2. חיבוק
    דומעת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s