בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה

ושוב המאורעות מכתיבים את המציאות
ושוב העצב הוא המכריע,
והתקווה?
כבר מזמן הלכה לאיבוד.

 

אבודה,
בין עצמי, למציאות, למחר, להיום.

 

 

אפריל 2002
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s