אמא

 

ב – 17.12.2000 סיימנו לפנות את הבית של הורי, חילקנו את הדברים ביננו, פיזרנו את חלקם, תרמנו את הנותר. תם פרק בית הורי. עכשו הוא רק בזכרוני, ובתמונות שנשארו איתי.

 

אמא

יש לי עכשו את שרשרת הפנינים שלך

את סיכת היהלומים נתת לי הרבה טרם לכתך.

פמוטי הנחושת של אימך

עומדים בליבו של ביתי.

כלי הכסף של אימך, שוכנים עכשו לבטח איתי

על הקריסטלים שלך אשמור עד שבבוא היום אעביר לעדי.

השעון של אביך גם הוא איתי

גם ספרי הקודש שלו פה.

את ששרד מביתך העברתי לביתי,

כך תמיד קצת ממך וביתך יהיו איתי.

אפילו את הבגדים שלך אני לובשת,

התאמיני?

אני לובשת בגדים של!

כל חייך לא הצלחתי ללבוד את בגדיך,

והנה עכשו, הם עלי.

לפעמים אני חוששת שאהיה שוב קצת את,

מצטערת אמא, לזה לא אתן לעולם שוב לקרות.

אני אהיה אני,

מספיק שנים היית בתוכי

אני הייתי כל כך הרבה שנים יותר את מעצמי

לא עוד.

אזכור אותך תמיד

אוהב אותך תמיד

לפעמים קצת אשנא.

אהיה אני

ורק אני.

 

18.12.2000

מודעות פרסומת

3 תגובות ל-“אמא

  1. יהודית יקרה
    המילים האלו כמו שאת מדברת אותי רק הבדל אחד, שאמא ניפטרה

  2. חיבוק

  3. חיבוק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s