תדע כל אם עבריה…

 
"… תדע כל אם עבריה שמסרה גורל חיי בנה לידי מפקדים, ראויים לכך"
 
("עם פרידה", דברי ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון, 2 ביולי 1963)
 
 
 
אתמול ושלשום צפיתי בסרט 
 
"תדע כל אם…"

סרטם של הבמאי ניר טויב והמפיק יהודה ביטון. במסגרת משדר משותף ומיוחד של "מבט שני" ו-"הסיפור האמיתי"
"תדע כל אם עברייה כי הפקידה גורל בנה בידי מפקדים ראויים לכך" (דוד בן-גוריון)
מלחמת לבנון השנייה טרם נחקרה לעומק מבחינת היקף השבר הערכי וגודל משבר האמון שבין הלוחמים למנהיגות הצבאית והמדינית. "תדע כל אם עברייה כי הפקידה גורל בנה בידי מפקדים ראויים לכך" אמר דוד בן גוריון וטבע את המשפט החקוק בכל בסיס בצה"ל.
הסרט "תדע כל אם" מתעד את לוחמיו של צוות ביחידת מילואים מובחרת שנקראו לקרבות ועברו את תסכולי הפקודות הלא ברורות, פציעה ומוות של חבריהם בקרב בדאבל ודילמות של משבר ערכי הלחימה שנחשפו במלחמה. הם והוריהם שני דורות של לוחמים. בצוות הלוחמים משה הר ציון בנו של מאיר הר ציון הלוחם האגדי של פעולות התגמול בשנות ה 50 ומאנשי יחידה 101, ניר רובין בנו של האלוף במיל.
דורון רובין שהיה מג"ד 202 במלחמת יוה"כ ואור נוי בנו של תת אלוף במיל. רפי נוי שהיה ראש מטה פיקוד צפון בעת הלחימה הארוכה בלבנון.
מדובר בסרט החודר לליבת הישראליות, לגרעין הקשה שלה – אל "שומרי החותם". מסע לעולם הולך ונעלם של מוטיבציה, זיקה לארץ, ערכי הקרבה והתנדבות שנשאו עמם האנשים האלה – הם והוריהם, כשהתגייסו לצה"ל. ערכים שנכתבו בדם במלחמות ישראל, ושום ועדת חקירה לא תצליח לנתח את מה שקורה עכשיו, ערב פרסום דו"ח וינוגרד, בעמוד השדרה ובעצבים החשופים של החברה הישראלית.

"תדע כל אם" חלק א` – 63 דק`
האבות, הבנים והנשים שלצדם. מול הדור השני של המלחמה בלבנון ניצבים ערכי היסוד שעליהם חונכו – "לא משאירים פצועים בשטח" ו"החתירה למגע עם האויב" – ערכים שייסד דור האבות. המלחמה פורצת, הלחימה מסתבכת, השאלות מתעוררות והאירועים מולידים דילמות קרעים וכעס עצום. הפגנות אזרחים ואנשי מילואים מחדדות את השבר הגדול. השבר משתקף היטב, בעיני האבות שמנסים להבין היכן השתבשו הדברים בצה"ל ובמנהיגות הלאומית.

"תדע כל אם" חלק ב` – 61 דק`
התותחים נדמו. ההלם והאלם שוררים בארץ. גיבורי הסרט שבו הביתה, אך אירועי המלחמה וזעקות הפצועים אינם מניחים להם. תשעת ההרוגים של "דאבל" הכפר הלבנוני שנהרגו סמוך אליהם שבים ועולים מן האוב. האם יכלו לעשות יותר למענם? האם יכלו להפר את הפקודות המוזרות שקיבלו? האם שיקרו להם? האם דמם של הטייסים אדום יותר? ואיך חוקרים את האמת על המלחמה.

במאי: ניר טויב, מפיקים: יהודה ביטון, ניר טויב, עורך: גיל איזקוב, צלמים: דווה מלמן, נעם טייך

 
כן, אתמול ושלשום צפיתי בסרט הזה, ועדין לא התאוששתי, לא, לא שגילו לי את אמריקה בסרט הזה, אנחנו חיים כבר מעל לשנה עם הטראומה הזו של המלחמה בצפון, מלחמת שוא שלא הביאה השגים, אבל גרמה להרג בנים לשוא.
מצטערת, אולי אילו מילים קשות, אך זה מה שאני מרגישה כאם של חייל שיושב כרגע אי שם בשטח. אני חשה שהבן שלי נמצא בידיים, שאני לא בטוחה שאפשר לסמוך עליהם!
 
תדע כל אם עברייה שמסרה את גורל בניה לידי המפקדים הראויים לכך".
 
דבריו אלו של דוד בן גוריון נשמעים כחלום רחוק נוכח העובדות שהובאו בסרט. לפיכך, ניתן לנסח את הגדרתו של בן גוריון מחדש ולהתאימה לימינו: "תדע כח אם עברייה שבמסרה את גורל בניה לידי מפקדים שלא כולם ראויים לכך, היא מהמרת על חייהם".
 
על החתום:
 
FLASHES – אם לחיל בצבא ההגנה לישראל
 
 
 
צילום: בן בלר 
 
 
*
תודה לאינטרנט שסיפק לי את התמונות
About these ads

37 תגובות ל-“תדע כל אם עבריה…

  1. :(
    עצוב וכואב לראות את מה שכבר ידענו

  2. זה באמת מעורר מחשבות כבדות
    לא יודעת מה היתי עושה אם היה לי בן בצבא

  3. טוב שלא ראיתי….
    גם כך הלב בוער בי,כשהבן יקיר לי

  4. כבר מזמן שהביטוי
    קדושת החיים איבד כאן מתוכנו. חבל.

  5. יש
    לי עוד זמן, אבל כל יום מקרב אותי ליום שגם אני לא אשן בלילות…

  6. כן
    אין לי כוונה לצפות בסרט.

  7. כואב מדי בשביל להגיב…
    צט`ערת…. חייבת לשמור על ההגנות שלי -

  8. שני האחים הקטנים
    יהיו בקרוב בצבא, וכל המשפחה שלי מתחילה להרגיש חששות…

  9. לא ראיתי את הסרטים
    גם לא ראיתי את התחקירים,

  10. קרדיט על התמונה
    היי, במקרה זיהיתי את התמונה שלי בבלוג שלך.

  11. בשמחה רבה בן בליר
    כבר מכניסה קישור לצילום שלך

  12. אני לא מבינה מה קרה…
    משהו השתבש אי שם בין מלחמת יום הכיפורים למלחמה הזאת

  13. אני לא ומרת שכולם כאלה…
    אבל יש שחיקה בהרגשת הבטחון של ההורים והילדים

  14. תודה לורי על השתתפותך בדאגה

  15. את יודעת מה?
    כייף לך שיש לך רק בנות

  16. מקווה עבורך שבכל זאת
    משהו ישתנב עד ש…

  17. אל תצפי… חבל על הבריאות שלך
    לא רוצה שום גבור מלחמה בבית שלי!

  18. הלןןאי מיקה
    לו יהי!

  19. חיבוק יקירה
    ושבת שלווה לך }{

  20. הלוואי
    שהיו פה מנהיגים שהם דוגמא

  21. תודה על ההזדהות
    הלוואי ולא היתה נכתבת הרשומה…

  22. לא אמץ
    שום דבא לא משנה את העובדות העגומות

  23. ושמי בן בלר

  24. :/
    לדודה שלי יש שתי בנות

  25. יש גם יש יפתי…
    שתי בנות…ושני בנים….זה הנר ה…חמישי….

  26. גם הבת שלי היתה בחבל עזה השרות שלה.
    פצמרים התפוצצו סביבה

  27. מצוין (-:
    ולילה טוב }{

  28. תודה רבה אבל זה בן בלר ולא בן בליר

  29. אכן כן
    מאוד עצוב לי עם זה!

  30. מה את אומרת…
    זה בן זה שבדרך??

  31. מזל שאין לך…
    לא שעם הבת שלי בניר עם זה פיקניק!

  32. כמה שמבינה אותך
    ואני אמנם רק אימא לחיילת ולא לחייל . . .

  33. חותמת
    יחד איתך על מילותייך.

  34. (e) ( בהחלט מביא דאגה ) (e)
    לילה טוב

  35. אי אפשר לא להבין אותך אבל
    אי אפש רלהשליך ממלחמת לבנון השניה כאילו לפניה ואחריה אין דבר.

  36. מטר שמונים

    מבין את דאגתך
    והיא צודקת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s